חייל נדקר למוות בקטטה. ארכיון (צילום: חדשות 2)
זירת רצח. ארכיון | צילום: חדשות 2

האם בקרוב ניתן יהיה להרשיע אדם ברצח ללא הוכחת כוונה תחילה? או להפחית את עונשו של אדם שהורשע ברצח כך שלא יישלח למאסר עולם? משרד המשפטים הפיץ היום תזכיר לתיקון חוק העונשין בעבירות המתה ורשלנות המציע רפורמה מרחיקת לכת בדירוג עבירות ההמתה בישראל.

ועדה בראשותו של הפרופסור מרדכי קרמניצר, שהוקמה על ידי שר המשפטים לשעבר הפרופסור דניאל פרידמן מציעה לשנות את החוק הקיים וקבעה שתי דרגות של מעשי רצח, מספר דרגות לעבירת המתה, הוספת עבירה של גרימת מוות בהתרשלות רבתי וביטול עבירת ההריגה. שר המשפטים יעקב נאמן אישר את התזכיר.

הדירוג של עבירות הרצח, ההריגה וגרימת המוות ברשלנות בחוק הקיים עורר קושי רב בבתי המשפט. עבירת הרצח, בהגדרתה הנוכחית לעתים אינה חלה על מעשים חמורים במיוחד ושראוי לתייגם בדרגת החומרה העליונה של עבירות ההמתה. מנגד היא חלה על מעשים שמבחינת חומרתם לא ראוי היה לתייגם כרצח.

הקושי שמעוררת עבירת ההריגה הוא שהגדרתה רחבה יתר על המידה, וכוללת מקרי המתה חמורים יחסית של המתה מכוונת והן מקרי המתה קלים יחסית, של המתה בקלות דעת. גם נקודת ההשקה בין עבירת ההריגה לעבירת גרם מוות ברשלנות מעוררת קושי, בשל הפער הניכר בין שתי העבירות הן במישור האחריות והן במישור הענישה. לפיכך, החליטו במשרד המשפטים להקים ועדה לבנייה מחודשת של עבירות ההמתה.

לעניין העונש - העונש של מאסר עולם חובה הקבוע בצד עבירות הרצח, שלא ניתן לסטות ממנו, הוא עונש שאינו מאפשר גמישות והכרעה בהתאם לנסיבות המקרה הפרטניות, ולעתים הוא אינו הולם את מידת האשמה שבמעשה.

בנוסף, בחנה הוועדה את סוגיית היסוד הנפשי של רשלנות. לפי עמדת פרופ' קרמניצר וחלק מחברי הוועדה, מוצע לשנות את הגדרת הרשלנות כך שהרף הגבוה לאורו נבחן "האדם הסביר" בפסיקת בית המשפט, יתמתן.

לפי ההצעה, הגדרת הרשלנות תכלול בחינה של מעשי הנאשם לא רק במבחן אובייקטיבי-נורמטיבי, אלא גם התחשבות במאפייניו המיוחדים.

תוקפי קרפ הורשעו בהריגה - לא ברצח

כותרות העבר: רצח אריק קרפ (צילום: חדשות 2)
אריק קרפ ז"ל. החשודים הורשעו בהריגה | צילום: חדשות 2

התזכיר שהופץ לאחר דיונים שנערכו אצל היועץ המשפטי לממשלה ואושר על ידי שר המשפטים יעקב נאמן מבוסס בעיקרו על המלצות ומסקנות צוות הוועדה לבחינת יסודות עבירות ההמתה, בראשות הפרופסור מרדכי קרמניצר, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה.

על פי ההמלצות בדוח, במרכז עבירות ההמתה תעמוד עבירת הרצח הבסיסית, הכוללת המתה בכוונה או מתוך אדישות. העונש על עבירה זו יהיה עונש מקסימלי של מאסר עולם, עם שיקול דעת לבית המשפט שיוכל להקל בעונש.

על פי ההסבר באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, המשמעות היא שניתן יהיה להרשיע ברצח ולגזור מאסר עולם גם במקרים כגון הרצח של אריק קרפ ז"ל בטיילת בתל אביב, אשר הנאשמים במותו הורשעו בהריגה בלבד ולא ברצח - משום שלא הוכחה כוונה להמיתו.

הוועדה מציעה גם עבירת רצח מוחמרת, שעונשה מאסר עולם חובה, הכוללת מעשי רצח בנסיבות מחמירות המעידות על דרגת אשמה גבוהה במיוחד: רצח הכולל תכנון או שקילה, נסיבות של התעללות, טרור, גזענות, פעילות בארגון פשיעה, רצח של קטינים חסרי ישע, רצח במטרה להקל על ביצוע עבירה אחרת, ועוד.

לפי המדרג החדש שמציעה הוועדה, תבוטל עבירת ההריגה ובמקומה תיכלל עבירה של המתה באחריות מופחתת שתכלול מקרים של המתה במצבים בהם יש אשמה מופחתת אצל הנאשם: קינטור, התעללות מצד הקרבן, ונסיבות הקרובות להגנות פליליות.בנוסף מציעה הוועדה עבירות של המתה בקלות דעת, המתה ברשלנות רבתי והמתה בעקבות בקשת הקרבן.

הנוסח הנוכחי של חוק העונשין

הגיש מסקנות. פרופ' קרמניצר (צילום: חדשות 2)
הגיש מסקנות. פרופ' קרמניצר | צילום: חדשות 2

עבירות הרצח, ההריגה, וגרימת מוות ברשלנות כפי שהן כתובות היום בספר החוקים שאובות מפקודת החוק הפלילי המנדטורית משנת 1936 ואומצו, בשינוים שאינם מהותיים, לחוק העונשין בשנת 1977.

למרות חשיבותן ורגישותן של העבירות והשנים הרבות שעברו מאז חקיקתן, ניסוחן נשאר תואם בעיקרו לנוסח המנדטורי. במהלך השנים, ביקרו בתי המשפט לא אחת את נוסחן הארכאי של עבירות ההמתה, ונשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק אף קרא לרפורמה בנושא.

הוועדה: דרוש שינוי יסודי של עבירות ההמתה ודירוגן מחדש

עיקרי השינוי:

• במרכזן של עבירות ההמתה המוצעות בתזכיר תעמוד עבירת הרצח. חשיבותו הרבה של ערך חיי אדם מובילה לכך שעל עבירה זו להתאפיין ביסוד נפשי של כוונה או אדישות כלפי התוצאה הקטלנית. העונש המוצע לעבירת הרצח הבסיסית הוא מאסר עולם כעונש מרבי. לצד עבירת הרצח, מוצע לקבוע עבירה של רצח בנסיבות מחמירות, שהעונש בצידה הוא מאסר עולם חובה.

• מוצע לבטל את עבירת ההריגה ולקבוע שתי עבירות עיקריות תחתיה: המתה באחריות מופחתת שהעונש בצדה הוא עשרים שנות מאסר והמתה בקלות דעת, שהעונש בצדה הוא תשע שנות מאסר.

עבירת ההמתה באחריות מופחתת תכלול, על פי המוצע, מקרים מסוימים בהם מסיבות שונות, חרף התקיימותו של יסוד נפשי של אדישות או כוונה כלפי התוצאה הקטלנית, אשמתו של העושה חמורה פחות, ולפיכך הוא יואשם, בעבירת ההמתה באחריות מופחתת. יודגש כי על פי המוצע, המתה באדישות לגביה לא התקיימו הנסיבות המקלות, באה היום בגדר עבירת ההריגה, ואילו על פי המוצע תהיה בגדר עבירת הרצח.

• הוספת עבירה של גרימת מוות בהתרשלות רבתי שהעונש בצדה הוא חמש שנות מאסר ותהווה דרגת ביניים בין העבירה של המתה בקלות דעת לבין העבירה של גרימת מוות ברשלנות. כן מוצע להוסיף עבירה של המתה בעקבות בקשת הקרבן, שהעונש בצדה הוא חמש שנות מאסר.

• מוצע לבטל את סעיף 309 לחוק העונשין "גרימת מוות" ואת עבירת "העלמת לידה" לפי סעיף 311 לחוק, וכן את עבירת המתת תינוק לפי סעיף 303 לחוק.

הציבור יכול להעיר הערות על תזכיר החוק בנושא השינוי בעבירות הרצח באתר שיתוף הציבור. הערות הציבור ייאספו ויועברו לעיון הצוות המטפל בחוק, לקראת גיבוש הצעת החוק הסופית. האתר יאסוף תגובות עד לתאריך 1.7.12.  

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק