מחוץ לביתו של נשיא המדינה לשעבר משה קצב בקריית מלאכי התגודדו היום מספר עיתונאים על מנת לשמוע את תגובתם הראשונית של מקורביו של קצב - זמן קצר לאחר הודעת בית המשפט העליון כי ריצוי עונשו יתעכב עד הדיון בערעורו.
זמן קצר לאחר פרסום ההודעה, יצא לרכבו אחיו של משה קצב, ליאור, וקשה היה להתעלם מהחיוך על פניו. הוא ניגש ישירות לרכבו וסירב תחילה לענות לשאלות העיתונאים. לאחר ששוכנע להוריד את חלון רכבו ולהשמיע את קולו, אמר: "הודו ל-ה' כי טוב, כי לעולם חסדו". לאחר מכן הודה לעיתונאים ונסע מן הבית. ההחלטה היום של בית המשפט העליון מפיחה תקווה חדשה במשפחת קצב, שמא קיים סיכוי נוסף לערעור.
שעה קודם לכן החליט שופט בית המשפט העליון יורם דנציגר כי נשיא המדינה לשעבר לא ייכנס לכלא עד לסיום הדיון בערעורו, שיוקדם וייערך בעוד חודש.
סניגוריו של קצב, עליו נגזרו שבע שנות מאסר, עתרו לבג"ץ בבקשה למנוע את כניסת מרשם לבית הכלא מעשיהו משום שהוא אמור לנהל את הליכי הערעור בעניינו. בדיון האחרון בבית המשפט ציין עורך דינו של קצב אביגדור פלדמן כי "פגיעה במשה קצב היא טקס משפיל, הוא דמותה של מדינת ישראל".
"טענות המבקש אינן משוללת יסוד לכאורה"
השופטים מתייחסים בהחלטתם לסיכויי הערעור של קצב: "נוכח האמור באשר למשקל הנימוקים העומדים ביסוד דחיית טענת האליבי ונוכח משמעות אפשרות קבלתה של טענת אליבי כאמור לעניין אי היתכנות אירוע האינוס בבית המלון, אף בעניין זה מצאתי כי טענות המבקש אינן משוללות יסוד לכאורה".
באשר לחלק אחר של האישומים והסיכוי לערער עליהם, כתבו השופטים: "מבלי לקבוע מסמרות בנדון, סבורני כי סיכויי ערעורו של המבקש בהתייחס להרשעתו בעבירות שיוחסו לו באישומים 4-2, ככל שהגשת נימוקי ערעור ביחס לאישורים אלו תותר, אינם גבוהים במיוחד...בנסיבות אלה והגם שסיכויי הערעור באישומים אלו אינם גבוהים לכאורה, ישנה הצדקה לעיכוב ביצוע גזר הדין בשים לב לטענותיו של המבקש כנגד הרשעתו בעבירות מושא האישום הראשון שלא ניתן לומר לגביהן כי הן מופרכות או חסרות בסיס.
"לבחון המקרה כמו כל מקרה אחר"
השופטים התייחסו גם לטענות כי יש להתייחס לקצב כשווה אל יתר הנאשמים בפני החוק. "לא יכול להיות משפט צדק ללא שוויון שהינו אחד מהערכים הדמוקרטיים שהוכרו בפסיקתו של בית משפט זה כזכות חוקתית וכנשמת אפה של שיטת המשפט הישראלית. מקבל אני את עמדתה של המשיבה כי אין מקום ליתן משקל לעובדת כהונתו של המבקש כנשיא המדינה השמיני של מדינת ישראל, שעה שמתברר עניינו בפני הערכאות".
"מקרהו של המבקש צריך שיהיה כמו כל מקרה אחר בו בוחן בית משפט שלערעור את אפשרות עיכוב ביצוע העונש והשיקולים צריך שיהיו זהים. המבקש אינו זכאי אמנם ליהנות בשלב זה, לאחר שהורשע בביצוען של העבירות שיוחסו לו ודינו נגזר, מזכות יתר ביחס לכל אזרח מן השורה שהועמד לדין, נמצא אשם, הורשע ונגזר דינו. ואולם, אין זה ראוי לגרוע מזכויותיו של המבקש אך בשל התפקיד הרם שאותו הוא מילא בשעתו".