שנתיים לאחר שפנה השר לשעבר חיים רמון למבקר המדינה על מנת לבדוק את תפקודן של המשטרה והפרקליטות בנוגע להאזנות סתר שבוצעו בשנת 2006 במסגרת החקירה פלילית נגדו, קובעת חוות הדעת: מדובר בתקלה שהיא בגדר רשלנות ממשית ובגינה יש לשקול אם להסיק מסקנות אישיות כלפי המעורבים.
בדוח שהועבר לראש הממשלה בנימין נתניהו וליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, סקר המבקר את הליכי ההסדרה של האזנות הסתר בישראל ואת יישום הנורמות בתחום זה בידי רשויות האכיפה.
בבדיקה נמצא כי במהלך השנים האחרונות היו ליקויים בעבודת גופי האכיפה בנושא האזנות הסתר, שמקורם בהיעדר כללים ברורים לביצוע ההאזנות ולשימוש בתוצריהן וכן באי-יישומם של כללים קיימים. "נושא זה הוסדר באופן הדרגתי במהלך השנים ורק לאחרונה הוסדר באורח מקיף, ההולם את חשיבותו ואת רגישותו", נכתב בחוות הדעת.
בפרק שהוקדש לפרשת רמון ציין המבקר כי נמצאו ליקויים משמעותיים אשר גרמו לתקלה החמורה שבעטייה לא הועברו לרמון חומרים הנוגעים למשפטו שמקורם בהאזנות סתר.
"ליקויים אלו לא נבעו מכשל מערכתי או ארגוני אלא בעיקר מכשל אישי של בעלי התפקידים שעסקו במלאכה ומאי-קיום הכללים על ידי אותם בעלי תפקידים: ראש יאח"ה לשעבר תנ"צ מירי גולן, שהשתחררה מהשירות במשטרה לאחר שנות עשייה מוצלחות בתפקידים בכירים, סנ"צ ערן קמין, ראש מפלג לשעבר ביאח"ה, פרקליטת מחוז תל אביב עו"ד רות דוד והתובעת במשפט רמון, עו"ד אריאלה סגל-אנטלר", לשון חוות הדעת.
לשקול מסקנות אישיות
לדברי המבקר, מדובר בתקלה שהיא "בגדר רשלנות ממשית אף כי לא היה בה זדון, ובגינה יש לשקול אם יש להסיק מסקנות אישיות כלפי המעורבים". יחד עם זאת, חוות הדעת ממליצה ליועץ המשפטי לממשלה לבחון את עמדתו בעניין בשים לב למכלול הגורמים הרלוונטיים ולסעיפי החוק הנוגעים בדבר, לרבות היבטים הקשורים בתקופת ההתיישנות הקבועה בדיני המשמעת.
"בעת הבחינה יש להביא בחשבון שיקולים נוספים ובהם תרומתם ארוכת השנים למאבק בפשיעה ולאכיפת החוק וחלוף הזמן, ויש להתייחס למעשיו של כל אחד מהם בנפרד", צוין בחוות הדעת.