ועדת השחרורים שליד שירות בתי הסוהר, בראשות השופט שלמה שוהם, החליטה לדחות את בקשתה של האסירה אתי אלון, שמרצה כבר 11 שנות מאסר, לשחרור מוקדם, תוך שהיא קובעת שאלון תוכל להגיש בקשה נוספת רק בעוד שנה וחצי. בית המשפט גזר עליה 17 שנים מאחורי סורג ובריח, בעקבות הרשעתה בגניבת יותר מרבע מיליארד שקלים מהבנק למסחר.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
הנימוקים לדחיית הבקשה היו הנזק העצום לדברי הוועדה שנגרם לבנק למסחר, לעובדיו, למשקיעים ולציבור, וגם בשל העובדה שהמדינה הייתה צריכה לכסות חוב של רבע מיליון שקלים וכך העלות למדינה הייתה כחצי מיליארד שקלים.
במקביל, וועדת השחרורים ראתה שרוב הכספים הועברו לארגוני פשיעה ובכך נגרמה פגיעה קשה ביותר לתחושת הביטחון של אזרחי המדינה. עם זאת, צוין שאלון עברה תהליך שיקום משמעותי ביותר בין כותלי הכלא, הביעה חרטה ואף סייעה בתהליך השיקום הן לעצמה והן לאסירות אחרות.
לפיכך, הוחלט בוועדה שניתן יהיה לשקול מחדש את שחרורה בעוד שנה וחצי. הוועדה נמנעה משחרור מוקדם בשל חשש מפגיעה באמון הציבור, אך ייתכן - שהזמן שיעבור יוכל אולי לרפא חשש זה.
גנבה יותר מרבע מיליארד שקלים
בשנים האחרונות אלון התחילה לעבוד מחוץ לבית הסוהר במפעל וילונות, והיא קיוותה להשתחרר כבר החודש. בחודש אפריל 2002 הפתיעה את המשטרה אתי אלון כשהודתה במעילת הענק בבנק למסחר. אלון, שהייתה סגנית מנהל בבנק, תיארה בפני השוטרים כיצד גנבה במשך חמש שנים כ-250 מיליוני שקל ממאות חשבונות בנק.
אלון הורשעה בגניבת יותר מרבע מיליארד שקלים ונידונה ל-17 שנות מאסר. בנוסף נגזר עליה קנס של חמישה מיליון שקלים. את הכספים שגנבה העבירה אלון לאחיה עופר מקסימוב, מהמר כפייתי שהפסיד סכומי עתק בבתי קזינו. מקסימוב הפעיל לחץ על אחותו, וטען בפניה כי אם לא ישלם את חובותיו, עלולים להרוג אותו.
במסגרת חקירת המעילה נעצרו גם בכירים בשוק האפור, בחשד שקיבלו את כספי המעילה ממקסימוב. כשהתפוצצה הפרשה, ברח מקסימוב לרומניה, שם נעלם. רק לאחר 20 ימים הוא אותר במבצע משותף של המשטרה הרומנית ומשטרת ישראל, והובא לארץ.
במקביל, ועדת השחרורים של שרות בתי הסוהר תדון היום בבקשה של ברק הירשזון, בנו של שר האוצר לשעבר, שהורשע בנהיגה בשכרות בעת שהיה מעורב בתאונה בה נפצעה חברתו דאז, נועם סולומון. הוא נדון ל-7 חודשי מאסר שאותם החל לרצות בחודש פברואר.