כבר חודשים שאילייה ארטינייב יושב בבית המעצר קישון וחושב. בדיונים בבית המשפט הוא שתק. עכשיו, רגע אחרי שהשתחרר למעצר בית, משחזר ארטינייב את אותו משחק בנשק שהסתיים במות חברו הטוב ויקטור שברדין.
"אני עדיין לא מבין איך קרה שהנשק היה טעון", הוא חוזר ומשנן. "נפלט כדור לא הבנתי. הוא עוד אמר לי: 'תזמין אמבולנס'. הוא נפל ומת בידיים שלי".
לאחר התקרית הטרגית נלחץ ארטינייב וברח מהזירה. אך במהרה הוא התעשת, הסגיר עצמו ושיתף פעולה באופן מלא עם החוקרים. בין היתר הוא סיפר להם על מסיבת האלכוהול שקדמה לפליטת הכדור הקטלנית. "שתינו כמה בקבוקים ושיחקנו בנשק", הוא נזכר ומדגיש: "זה היה משחק, לא בכוונה".
עכשיו, נותרו לבדן אלמנה אחת בהיריון ושתי יתומות שלא מבינות לאן אבא נעלם. ארטינייב, שהכיר את חברו באולפן ללימוד עברית, רוצה לפגוש את אשתו - אך מפחד. "אני לא יודע איך אסתכל לה בעיניים", הוא מסביר.
עורכי דינו של ארטינייב, יוני דנון ושחר חצרוני, הצליחו לשכנע את בית המשפט שהוא אינו מסוכן ולכן הוא שוחרר. עכשיו הם ינסו לשכנע שיש להסתפק בגרימת מוות ברשלנות ולא בהריגה. אבל ארטינייב עצמו מבין שטעה, ירה - ועכשיו הוא צריך לשלם.
"מגיע לי מעצר ובית סוהר", משוכנע ארטינייב. "אני רוצה לעזור לילדים של החבר שלי. אני הולך לעבוד בבית סוהר ולשלוח להם כסף. רוצה לדאוג להם. זה הכי חשוב לי".