בית המשפט העליון החמיר השבוע את עונשו של אב במשפחת אומנה שתקף מינית נער שהועבר לביתו. במהלך הדיון, נחשפה מסכת ההתעללות המחרידה וארוכת השנים שעבר הנער בן ה-16, שהועבר מיד ליד ושימש כ"כדור משחק מיני" על ידי כמה מהאנשים הקרובים ביותר אליו, שהיו אמונים על טיפול בו.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
לפני מספר שנים הועבר הנער הצעיר מבני ברק, להגנתו, לפנימייה בשל שורה של מקרים אלימים בביתו. אמו של הנער הוגדרה כאישה שעלולה לסכן את שלומו, אך למרות זאת הוא נשלח לחופשות עמה. במהלך אותם ימים ביצעה האם בו ובאחיו שורה של מעשים מגונים, שבעקבותם נשפטה ונשלחה לשמונה שנות מאסר.
הנער שב לפנימייה, אך גם שם הפך לכלי שרת עבור אחד המדריכים במקום, שניצל את חולשתו ופגע בו מינית. הדבר התגלה רק לאחר שהקורבן עצמו החל לפגוע מינית בילדים אחרים בפנימייה. המדריך נידון לארבעה וחצי חודשי עבודות שירות בעקבות המקרה.
מהפנימייה הועבר הנער לידי אביו, אך זה לא הביע רצון להחזיק בו והעבירו לידי משפחת אומנה - שם החל הפרק השלישי בהתעללות המינית שעבר. האב במשפחת האומנה, שבעברו היה מכור לסמים, ביצע בו פגיעות מיניות קשות ואף איים עליו שאם יספר על המעשים - יחזיר אותו לפנימייה. מי שדיווחה על המתרחש הייתה אשתו של האב, אך מאוחר יותר ביטלה את תלונתה.
המועצה לשלום הילד: "מדובר בזוועה של ממש"
בית המשפט גזר על האב שבע שנות מאסר, אך השבוע קיבל העליון את ערעור המדינה והחמיר את עונשו לתשע שנות מאסר, 12 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי כספי למתלונן. בפסק הדין אמר השופט אליקים רובינשטיין כי מדובר באירוע מחריד שרק לעיתים נדירות נקלע אליו בית המשפט. "ילד קטן זה היה במהות, באורח מדכא ומכמיר לב כל כך, ל'כדור משחק' מיני בין מי שבידיהם הופקד שלומו, בגירים שניצלוהו בנפרד, ללא תיאום ביניהם אך ברצף לא יאומן", הדגיש השופט.
השופט רובינשטיין אף מתח ביקורת על אנשי מערכת הרווחה והחינוך שלא זיהו את הנורות האדומות שנדלקו במהלך התקופה שבה חווה הנער את ההתעללות הקשה. "חשוב שכל אחד ואחת מבני החברה יפקחו את עיניהם וישכילו להזעיק עזרה ולהתלונן בפני הגורמים המוסמכים כאשר נגלה בפניהם מקרה קשה ומזעזע כמו המקרה שלפנינו, שבו נוצל קטין בידי מי שאמור היה לשמש לו דמות אב", כתבו השופטים בפסק הדין.
"עובדות הערעור פרשו בפנינו טרגדיה איומה, עגומה וכואבת. סיפור מזעזע, שבו נמצא ילד קטן קורבן למעשי אלימות מינית של אנשים קרובים לו ביותר", קבעה השופטת עדנה ארבל בפסק הדין. "בבית המערער שאליו הובא המתלונן למשמורת משעה שהוריו נפרדו, אמור היה המתלונן למצוא מחסה, הגנה וקן אוהב ומחבק. במקום זאת מצא עצמו במלכודת שטמן לו המערער, אשר אמור היה לשמש לו דמות אב, מלכודת שממנה לא היה לו מוצא".
במועצה לשלום הילד מתחו ביקורת קשה על קלות העונשים שנגזרו על המעורבים בפרשה הקשה. לדברי מנכ"ל המועצה, ד"ר יצחק קדמן, "מדובר בזוועה של ממש, הן בעצם המעשים הנוראים בילד חסר מגן וישע, אך לא פחות מכך בעצם העובדה שכל המעשים הללו נעשו באין מפריע כאשר שירותי החינוך והרווחה כלל לא מודעים למתרחש, למרות שהנפשות הפועלות היו מוכרות למערכת".