השוטר שחר מזרחי לא היה היום לבד, הוא הגיע לבית המשפט עם בני משפחתו, חברים רבים מהמשטרה שבראשם עמד מפקד המחוז הצפוני. כולם קיוו שיזוכה או שלפחות יקבל הנחה בעונש על הריגת פורץ וכלל לא העלו על דעתם שעונשו יוחמר.
השופטת בייניש קבעה שהפורץ הוא עבריין שאינו מעורר אהדה אבל העונש לשוטר צריך לשקף את קדושת החיים. המחוזי הסתפקו ב-15 חודשי מאסר אך העליון הכפיל את העונש של מזרחי על הריגתו ל-30 חודשים בכלא.
"אותו פורץ שפרץ לרכב שנייה לפני ניסה לדקור במברג, וצעק עלי - אתה הולך למות אינעל רבאק, ופוגע בי בגוף", אמר לראשונה מזרחי והוסיף: "אז מה עוד נשאר , לאן להגיע? למצב של שלומי אסולין?"
"מאוכזב ממערכת המשפט"
בראיון ראשון לאחר החמרת גזר דינו מודה מזרחי: "אני מאוכזב מאוד ממערכת המשפט שמצליחה לפוצץ את הבועה שהיא חיה בתוכה". לדבריו, כל האירוע קרה באישון לילה. "אין לך בכלל את ההזדמנות לבוא ולדעת אם הוא כן ערבי או לא ערבי, או איך אתה מתנהג בצורה אחרת. אין בכלל משקל לדברים האלה", הוא מספר.
מזרחי בן 30 נשוי ואב לשניים התגייס לשורות המשטרה מתוך אידיאולוגיה וזוכה כמו כל שאר חבריו השוטרים לשכר זעום. במשך ארבעת שנות המשפט הוא שתק וחיכה לצדק כדי שיבינו שהוא נשלח להגן על הציבור.
"אתה אומר, יש צדק במדינה, בית המשפט הוא בית המשפט לצדק, לחקר האמת?", שואל מזרחי ומוסיף: "עבריינים יכולים היום לצחוק ולעשות היום שמחה".