כל הזעם והעצב של נפגעי חפציבה התפרץ הבוקר בבית המשפט המחוזי בירושלים, שם הורשע הבוקר מנכ"ל חברת הבנייה לשעבר בועז יונה במסגרת עסקת הטיעון שנחתמה עמו. עשרות מנפגעי חפציבה צבאו על פתח בית המשפט המחוזי בירושלים וקראו לעבר יונה "גנב", "אנחנו עניים בגללך" ו"הגענו לפת לחם".

כאשר נשאל יונה אם הוא מתחרט על מעשיו הוא אמר שכן, והבטיח שכל המשפחות יפוצו. הוא אף הגדיל ואמר ש-97% מהמשפחות הנפגעות כבר פוצו.

השופט משה רביד הרשיע את יונה על פי הודאתו לפי עסקת הטיעון בכל העבירות המיוחסות לו, וכעת צפויות להיגזר עליו שבע שנות מאסר. בתום החלק הראשיון של הדיון התנפלו בני המשפחות הנפגעות על יונה בדמעות ובצעקות ודרשו ממנו לבקש מחילה לקראת יום כיפור.

לאחר הפסקה התחדש הדיון והחל שלב השמעת הטיעונים לעונש של יונה. יצחק מולכו, כונס הנכסים של חפציבה, שסיפר כי בפרשת חפציבה היו מעורבות כ-4,500.

במהלך הדיון סיפר השופט רביד כי קרא את כתב האישום אך לא הצליח להבין ממנו לאן נעלמו הכספים שגנב יונה. בתגובה לחש יונה כי הכספים נצברו והופסדו.

כאשר שטחה התביעה את טיעוניה, הוקבלה חפציבה למשחק דומינו: יונה צבר עוד ועוד נכסים בהם שלח את ידו, ולבסוף כל עסקיו התמוטטו אחד אחרי השני. בתגובה להאשמות התפרץ יונה לדברי התביעה וקרא בקול: "איזו ברירה היתה לי?", תגובה שעוררה זעם בקרב נפגעי חפציבה שישבו באולם.

בסוף הדיון עלה יונה לדוכן העדים ופתח במונולוג. "אבקש סליחה מעומק לבי מכל מי שנפגע", אמר. "עשיתי ככל שביכולתי למנוע אותה (את קריסת החברה). זה נבע מהרגשת המחויבות שלי אל לקחותיי".

יונה הוסיף: "כשראיתי את רגשות הדיירים נכנסתי לבלבול. תחשות הבלבול והבושה גברה על כל החלטה רציונאלית, אך לא היה לי ספק שאחזור לקבל את הדין. עד יומי האחרון אעשה הכל כדי לסייע לנפגעים".

מנכ"ל חפציבה הוסיף כי "הפגיעה הכי קשה היא הסטיגמה של הגנב שנדבקה בי. אני יודע שאינני גנב. כל הפעולות שעשיתי היו כדי למנוע את הקריסה. לכיסי לא לקחתי דבר. איני יכול לתאר את הכאב. כואב לי על הדיירים, על אבי ועל אמי, שעל שמה קרויה החברה".

כתב האישום החמור הוגש נגד מנכ"ל חפציבה כמעט שנה אחרי התמוטטות חברת הבנייה. יונה הורשע בשורה של עבירות ובהן קשירת קשר לביצוע פשע, הלבנת הון, הברחת נכסים, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, רישום כוזב במסמכי תאגיד וזיוף מסמכים בכוונה לקבל באמצעותם דבר בנסיבות מחמירות.