מנכ"לית בנק לאומי התייצבה במשפט "באים לבנקאים": רקפת רוסק-עמינח מעידה היום (ראשון) במשפטם של הפעילים החברתיים, שמואשמים בהטרדה ובפגיעה בפרטיות של בכירי המערכת הבנקאית. רוסק-עמינח נכנסה לדיון דרך כניסה צדדית, בעוד חלק מהפעילים החברתיים נשארו בחוץ.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

רוסק-עמינח החלה לתאר בחקירה הראשית את פעולות המחאה של "באים לבנקאים" משנת 2014 ואילך. בקול רועד אמרה: "זה מאוד קשה לנהל בנק ולהתעסק איתם. ניסיתי להמשיך בחיי בלי שהם יפריעו לי. הרגשתי שנכנסים לי לתוך הנשמה ולתוך הגוף".

"הבת שלי התקשרה לספר שכל בית הספר שלה מוצף בפליירים נגדי", נזכרה. "זה חולק בכל הכיתות והיה על כל הספסלים. יש לך ילדה בת 17 שצריכה להתמודד עם משהו לא נורמטיבי בשום צורה שהיא, היא הייתה צריכה להסביר שאמא שלה לא פושעת".

"לא זוכרת את השכר שלי"

עוד הסבירה מנכ"לית בנק לאומי: "כשהבת שלי התקשרה אלי ממררת בבכי הבנתי שאני חייבת להוציא נגדם צו הרחקה - במדינה מתוקנת אדם שעושה את תפקידו לא יכול לחשוף את הילדים שלו להטרדה, איומים והתנהגות מפחידה. זה עבר כל גבול שאני כאמא יכולה לשאת. ההתנהלות של קבוצת האנשים שיושבת כאן היא מסוג מטריד, מאיים ופוגעני. כדי שאוכל להמשיך את חיי, ההתמודדות שלי איתם היא להתעלם מהם".

לאחר תום עדותה בחקירה הראשית, החל ברק כהן - מוביל קבוצת מחאת "באים לבנקאים" - בחקירה הנגדית. כהן שאל את רוסק-עמינח מה שכרה, והיא השיבה: "שכרי נקבע לפי חוק שכר בכירים. אני לא זוכרת את השכר שלי ב-2014. השכר שלי מופיע בדוח הכספי".

‏כהן שאל: "האם מבין ראשי התאגידים העסקיים שהיית בקשר איתם גם נוחי דנקנר? אליעזר פישמן?". רוסק-עמינח השיבה: "אני לא מתכוונת להפר חובת סודיות בנקאית". ‏כהן שאל: "האם את מכירה בעובדה שבני אדם יכולים להיקלע לאפשרות של חידלון כיס?" - ומנכ"לית בנק לאומי השיבה: "הבנק מתמודד באופן יומיומי עם אלפים של לווים שמגיעים לקושי בהחזר ההלוואות. מעל 99% מהמקרים נפתרים בלי עורכי דין והוצאה לפועל".

כהן הוסיף ותהה אם אלמוני שחייב 100 אלף שקלים ונוחי דנקנר יעמדו בפני הליך גבייה זהה, ולאחר שהשופט הפציר בה להשיב מבלי להתייחס ללקוח ספציפי. "גבייה נעשית בכל האמצעים שעומדים לרשות הבנק", השיבה. "יש פער בין חייב פרטי לחברות. בכל מקרה של כשל בחוב פועלים בדרך שתמקסם את הגבייה עבור הבנק".

פעילי "באים לבנקאים", ובראשם עורך דין ברק כהן, החלו בשנת 2014 להציק לבנקאים גם בסמוך לביתם ואף באזור בתי הספר של ילדיהם, ולקיים מספר אירועי מחאה. ב-2015 ביקשה רוסק-עמינח צו הרחקה נגדם".

ברק כהן, אחד הנאשמים (צילום: חדשות 2)
ברק כהן, אחד הנאשמים | צילום: חדשות 2

לפני אחד הדיונים על בקשת צו ההרחקה ב-2015, התעמת אחד מחברי הקבוצה עם רוסק-עמינח: "לתבוע דין מילדים שהם חייבים זה בסדר, אבל לספר לילדים שלך שאת גנבת זה לא בסדר, נכון? לתבוע ילדים ולגרש אותם מהבית זה בסדר, אבל כשמספרים לילדות שלך מה שאת עושה זה לא בסדר? באמת?".

רוסק עמינח לא התייחסה אז לקריאותיו ונתנה לעיתונאים הצהרה קצרה, בזמן שהפעיל ממשיך לתקוף ברקע. "אני נמצאת כאן היום כאמא של דנה וגל, ואני נמצאת כאן כי אני מרגישה שהבנות שלי במצוקה ואני צריכה להגן עליהן, ואני מבקשת שתכבדו את זה", אמרה.

ב-2015 נחשף לראשונה בחדשות כי רוסק עמינח שכרה מאבטח שניצב מחוץ לביתה. "לאור ההטרדות הישירות של הבנות, משפחתי נאלצת לעשות שימוש בגורם מקצועי שמתריע על הגעתם של הפעילים לאזור ביתנו, על מנת שבנותיי ימנעו מיציאה מהבית או מכניסה אליו", הבהירה אז בפנייתה לבית המשפט.