איך יפסקו השופטים?
אילוסטרציה | צילום: ariadna de raadt, Shutterstock

ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת צפויה לדון מחר (שלישי) בתיקון לתקנות בתי המשפט, שמבקש להטיל אגרה של אלפי שקלים על הגשת תביעה ייצוגית, דיון שכבר מעורר סערה. פעילים חברתיים רבים מתנגדים לתיקון, שמובילה שרת המשפטים שקד, שכן לטענתם מדובר בפגיעה באזרח הקטן ובכלי המאבק המשפטי העומדים לרשותו.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לדף הפייסבוק שלנו

כיום לא מוטלת אגרה על הגשת תובענה ייצוגית, אך על פי התקנות החדשות על תובענה ייצוגית בבית משפט השלום תשולם אגרה בסך 12 אלף שקלים, ועל תובענה ייצוגית בבית המשפט המחוזי תשולם אגרה של 24 אלף שקלים. "התביעות האלו משנות מציאות לטובה עבור כולנו", טוען הפעיל החברתי תומר אביטל, עיתונאי עצמאי, בלוגר פוליטי ומנהל המיזם "100 ימים של שקיפות". "הן מתמרצות תאגידים שלא לעשות שטויות על חשבוננו, כי הן עלולות כך לחטוף תביעה ייצוגית".

"כבר נכנסו לתוקף תיקונים שמצמצמים את תביעות הסרק, ואני קורא לכל חברי הוועדה להתייצב למען הציבור במקום לחזק את החזקים", מוסיף אביטל. "אנחנו, אזרחים מכל צדי המפה הפוליטית, רושמים ועוקבים אחרי הצבעה זו מקרוב".

איילת שקד, ארכיון
שקד, ארכיון | צילום: פלאש 90, יונתן זינדל, חדשות

גם עו"ד אופיר נאור, מי שהגיש את התביעה הייצוגית נגד "תנובה" לאחר "מחאת הקוטג'", תוקף בחריפות את התקנות החדשות. "המכשיר של תביעות ייצוגיות הוא מכשיר חשוב ביותר, במיוחד במציאות שבה הרגולציה בישראל היא רגולציה שאין לה כמעט שיניים ואין לה עמוד שדרה מול התאגידים הגדולים", הוא מסביר. "יש היום לשופטים מספיק כלים בכדי לטפל בתביעות סרק, החל מלזרוק תובעים ולחייב אותם בהוצאות, החלפת עורכי דין שמגישים תביעות לא טובות. האגרה היא מחסום שאחת הבעיות שלו היא שזאת מסננת שאין בה בכלל חורים. כולם צריכים לשלם. היא לא יעילה והיא חוסמת את כולם".

"השרה שקד מוסיפה עוד מכשול"

עו"ד נאור מציג את התביעה שהגיש נגד תנובה כדוגמא לחשיבות התביעות הייצוגיות. "הדוגמא הבולטת ביותר היא הפשרה שעשה הממונה על ההגבלים העסקיים עם תנובה", הוא מסביר. "לפי הפשרה, תנובה מודה בביצוע עבירות פליליות ומקבלת מכה קלה בכנף בדמות סכום פשרה של 25 מליון שקלים. זו מכה שלא כואבת לתאגיד, אלא תמריץ להפר את החוק. כלכלי לתנובה לבצע עבירות פליליות והדבר היחיד שאפשר לעשות אל מול הדבר הזה - זו אכיפה אזרחית. תביעות ייצוגיות שבאות ואומרות שהנזק לצרכן הוא הרבה יותר גדול".

"צריך משאבים כדי לממן את המערכות האלה, ומה שעושה השרה שקד זה להוסיף עוד מכשול, עוד מחסום מפני האפשרות לאכיפה פרטית. אנשים יעשו חשיבה שתעצור אותם מלהגיש את התביעות האלה. אם צריך עדיין להשקיע המון זמן, ועכשיו גם לשלם אגרה של עשרות אלפי שקלים, יכול להיות שזה יעצור את התביעה".

אין תמונה
עו"ד אפי נווה, ראש לשכת עורכי הדין

גם בלשכת עורכי הדין הבהירו כי הם מתנגדים בתוקף לתקנות החדשות של השרה שקד, ואיימו לעתור לבג"ץ אם סכום האגרה לא יופחת. "הלשכה הסבירה לחברי הוועדה את החשיבות העצומה של מכשיר התובענות הייצוגיות ככלי חברתי מהמעלה הראשונה הנותן מענה לליקויים, לתקלות, לאפליות ולעיוותים צרכניים בכל תחומי החיים", הסבירו בלשכה. "הלשכה סבורה שככל שבעלי ההון יצליחו לחסום ולצמצם את האפקטיביות של כלי התובענות הייצוגיות, מי שייפגע מכך יהיה בראש ובראשונה הציבור, מאחר שלא ניתן יהיה למצוא תובע ייצוגי שיהיה מוכן לשלם אגרה בסך 24 אלף שקלים בגין עוולה של כמה עשרות או מאות שקלים ברמת הפרט".