בג"ץ קיבל את העתירות שהגישו בני משפחותיהם של המחבלים שגופותיהם מוחזקות על ידי מדינת ישראל. בית המשפט נימק את ההחלטה בכך שלא קיים בדין הישראלי חוק שמסדיר את הנושא. "מדינת ישראל כמדינת חוק לא יכולה להחזיק בידיה גופות לצרכי משא ומתן", נכתב.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בפסק הדין הודגש כי מדינת ישראל יכולה לחוקק חוק שיעמוד בסטנדרטים המשפטיים הקבועים בדין הישראלי ובדין הבינלאומי, ובג"ץ איפשר למדינה להשהות את ההחלטה בשישה חודשים על מנת לחוקק חוק זה. בג"ץ קבע שאם בפרק הזמן הנקוב לא יחוקק חוק, גופות המחבלים יושבו למשפחות.
המשפחות דרשו להחזיר את גופות המחבלים לידיהם על מנת שיוכלו להביאן לקבורה, זאת לאחר שישראל סירבה להשיבן בטענה כי החזקתן עשויה לסייע בהשגת עסקה להחזרת גופותיהם של החיילים סרן הדר גולדין ז"ל וסמ"ר אורון שאול ז"ל ושל אזרחי ישראל אברה מנגיסטו והישאם אל סייד.
על פי החוק הישראלי למדינה אסור להחזיק גופות מחבלים אלא בשני חריגים: הראשון עניינו במחבלים אשר משתייכים לארגון חמאס והחריג השני מתייחס לגופות של מחבלים אשר ביצעו אירוע טרור המוגדר כ"חריג במיוחד". בהחלטת בג"ץ נכתב כי הקבינט המדיני-ביטחוני סבר כי יש הצדקה להמשיך ולהחזיק דווקא בגופות אלה, משום שהן עשויות להיות בעלות "הקשר סמלי מיוחד".
שר הביטחון אביגדור ליברמן הודיע כי בעקבות הפסיקה הנחה לפעול ללא דיחוי לחקיקתו של חוק שיאפשר החזקה בגופות מחבלים לצרכי משא ומתן להשבתם של שבויים ונעדרים.
נכון לעת הזו מחזיקה מדינת ישראל בתשע גופות של מחבלים. שבע מהגופות נקברו באופן ארעי מכוח צווים שהנפיק המפקד הצבאי. שתיים מהגופות טרם נקברו, לאחר שבהליכים המשפטיים בעניינן הוצאו צווי ביניים שמנעו את קבורתן. העותרים הם בני משפחותיהם של שישה מבין המחבלים שגופותיהם מוחזקות כיום בידי מדינת ישראל.
הטענה המרכזית בעתירות היא שהחזקת גופות המחבלים בידי מדינת ישראל נעשית בהיעדר סמכות. העותרים טוענים כי אין בדין הישראלי או הבינלאומי הסדר כלשהו אשר מסמיך את המפקד הצבאי להחזיק גופות של מחבלים לצרכי משא-ומתן, בדרך של קבורה ארעית או בכל דרך אחרת. לצד טענה מרכזית זו, העותרים מוסיפים וטוענים כי החזקת גופות המחבלים לצרכי משא-ומתן היא פרקטיקה אשר פוגעת באופן בלתי מידתי בכבודם של המתים ובכבודם של בני משפחותיהם.