שופט העליון יורם דנציגר הודיע על פרישה לפני חצי שנה, כשמפסיקותיו ככל הנראה תיזכר בעיקר אחת: האיש שהחזיק בדעת מיעוט בעמדה כי יש לזכות את רומן זדורוב שהורשע ברצח תאיר ראדה ז"ל. היום (ראשון) מול מחוז דרום של לשכת עורכי הדין, הוא הסביר באריכות מדוע בחר לזכות את זדורוב. "זה לא אומר שבוודאות זדורוב לא היה אשם, אבל זה נופל בקטגוריה של דבר מה חסר", הוא אומר.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
ראשית, התייחס דנצינגר לשחזור שביצע ולשאלה אם זדורוב ידע או לא ידע היכן ממוקמת זירת הרצח. "כשזדורוב מועלה למעלה במדרגות הוא מסתכל ככה, כשמגיעים לישורת החבורה עוצרת. למה עוצרת? בהסברים שהשוטרים נותנים לאחר האירוע, בתוך ההליך בבית המשפט המחוזי הם אומרים 'עצרנו כדי לשחרר אותו מהאיזוק'. למה לא לשחרר אותו מהאיזוק לפני שמתחילים בחיפוש?"
"עכשיו, הוא נעמד ככה והוא מסתכל ככה ואז עוד פעם. במרחק של מטרים יש לנו זירת פשע מסומנת עם הסרטים הצבעוניים צהוב ואדום. ואז הוא מוביל אותם לשם. זה לא משהו נורא, אני מסכים, אבל זה נותן תחושה לא טובה".
עוד הוא מסביר כי עקבות הנעליים שנמצאו בתא בו בוצע הרצח, היו ממצא נוסף ששתל ספק בליבו. "תאמינו לי, אי אפשר להגיע לממצא פוזיטיבי שאומר זה נעליים של מישהו, לא של זדורוב אפילו", הוא מסביר. "אבל יש בתא השירותים שלוש עקבות נעל שהן לא של זדורוב במסלול היציאה על הקיר. עכשיו, נניח אני מסכים לקבל את ההנחה שמי שהטביע את העקבות הוא אולי מישהו מצוות החקירה, עובדי בית הספר שנכנס ראה ויצא. שלוש עקבות הנעל האלה נבדקות, המשטרה בודקת את כל מי שהיה בחקירה. אף נעל של אף שוטר לא מתאימה לזה. אף נעל של עובד כלשהו בבית הספר לא מתאימה לעקבות האלה. אותי זה מטריד".
גם העובדה שחוות הדעת הפתולוגית קבעה שהרצח בוצע עם סכין יפן בעל להב משונן, למרות שזדורוב הודה שביצע את הרצח עם סכין יפנית, הטרידה את השופט. "האם זה אומר שזדורוב לא יכול היה להיות הרוצח? לא. זה לא אומר שאי אפשר שהוא יהיה הרוצח. ברור שהרצח בוצע באמצעות סכין יפנית עם להב משונן. אבל זה מטריד, כי יכול להיות שיש עוד סכין שלא נמצאה, יכול להיות שיש עוד אדם שלא נמצא. זה הדבר, זה מעורר תהייה שלי לא נתנה לישון בשקט".
"מעורר תחושת חוסר נוחות"
בדבריו, מותח השופט ביקורת מרומזת על החוקרים ועל כך שלאורך החקירה הכווינו את זדורוב כדי שיגיד את מה שהם רוצים לשמוע. "הוא אומר 'חתכתי אותה שיסוף, בבטן וביד'. בבטן, אני אומר לכם, אין שום חתך. שואלים אותו בחקירה השנייה, 'איפה חתכת אותה ביד?', הוא אומר 'כאן' (נקודה אחת), החתך ביד שלה היה כאן (נקודה אחרת). בהמשך החקירה שואלים אותו בסגנון שדומה להדרכה מתוחכמת - 'אולי זה לא בדיוק כאן? אולי זה כאן?'. הוא משתכנע להגיד שזה אולי יותר למטה. עכשיו, זה מעורר תחושת חוסר נוחות, אני לא אומר שעל זה בלבד צריך לזכות אדם".
בסיכומו של דבר, השופט שבהחלטתו המשיך להעמיק את סימני השאלה הציבוריים סביב הפרשה, אומר שהוא לא חושב שזדורוב זכאי, אלא שמבחינה משפטית היו יותר מדי כשלים ראייתיים בשביל שהוא יוכל לישון בשקט אם ירשיע אותו.
"זה לא אומר שבוודאות זדורוב לא היה אשם, אבל זה נופל בקטגוריה של דבר מה חסר", הוא מסכם. "רק לציין שבסוף פסק הדין שלי אמרתי שמבחינתי זה לא שאני משוכנע שאני לא עשה את זה. אני לא הייתי במקום הזה. אני אמרתי שזה זיכוי שהוא כפסע מהרשעה משום שזדורוב הוא שקרן".