העימות הבא: איזנקוט וליברמן (עם אזריה) (צילום: רויטרס, החדשות)
העימות הבא: איזנקוט וליברמן (עם אזריה) | צילום: רויטרס, החדשות

שר הביטחון אביגדור ליברמן פנה היום (ראשון) לנשיא המדינה ראובן ריבלין, בבקשה לקבל את בקשת החנינה של החייל אלאור אזריה ולשחררו. הערב פורסם במהדורה המרכזית כי הרמטכ"ל, הפרקליט הצבאי וראש אכ"א המליצו שלא לקבל את בקשת החנינה - בניגוד לעמדת השר.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

השלושה העבירו, בהתאם לנהלים, חוות דעת מנומקות לשר הביטחון, כאשר בשלושת המקרים השורה התחתונה של חוות הדעת הייתה שאין להיענות לבקשתו של אזריה. עם זאת, שר הביטחון בחר להתעלם מהמלצותיהם ולפנות לנשיא בבקשה לתת לאזריה חנינה.

ההערכה היא כי הנשיא צפוי שלא להיענות לבקשת השר ליברמן אלא לדבוק בעמדת הרמטכ"ל, שכן הוא זה שאמון על ערכי צה"ל ותפקודו השוטף של הצבא. עם זאת, הדבר לא צפוי להוביל לקרע בין השר ליברמן לרמטכ"ל.

מבית הנשיא נמסר כי נשיא המדינה קיבל את חוות הדעת הרלוונטיות להמשך בחינת בקשת החנינה של החייל אלאור אזריה. "הוא עתיד לבחון את חוות הדעת שהוגשו לו, לצד כל החומרים המצויים בתיק, עם שובו מחו"ל אז ידון בדברים יחד עם גורמי המקצוע כמקובל".

ליברמן כתב לנשיא בבקשה לשחרר את אזריה, שירה למוות במחבל מנוטרל במרס 2016: "מעטות הן הפרשות בהן עניינו של אדם בודד הופך להיות מראה של החברה הישראלית כולה, כמו הפרשה שלפנינו. החברה הישראלית עמדה בפרשה זו למבחן אשר המחיש, אפשר שיותר מכל אירוע בשנים האחרונות, את השסעים והמחלוקות בקרבה".

ריבלין. הקל בעונש (צילום: פלאש 90 \ Hadas Parush, חדשות)
הודיע כי הבקשה תיבחן. ריבלין | צילום: פלאש 90 \ Hadas Parush, חדשות

ליברמן: "לשקול גם את האינטרס הציבורי"

"הייתי מקרב הרבים שסברו כי נוכח הנסיבות אין מקום להעמיד לדין פלילי את החייל", הסביר ליברמן. "מדובר בחייל מצטיין ובמחבל שבא להרוג. אולם משעה שעמד למשפט, ומשעה שפסק בית הדין את פסיקתו, עמדתי לצידה של מערכת המשפט הצבאית ועל אף ביקורת חריפה שהוטחה בי הצהרתי כי במדינת חוק אנו חיים ויש לכבד את פסיקות בית הדין הצבאי".

עוד הוסיף שר הביטחון כי לדעתו, אלאור ומשפחתו שילמו מחיר אישי ומשפחתי כבד בהתמודדות עם המשפט. "אני סבור כי יש לשקול במקרה ייחודי זה גם את האינטרס הציבורי, את הצורך באיחוי הקרעים בחברה ואת השפעת האירוע והמשפט על אזרחי המדינה ועל חיילי צה"ל נוכח פני האויב", הסביר.

"אנו שולחים את בנותינו ובנינו להגן כלוחמים על ביטחון המדינה ועל שלום הציבור, מעמידים אותם בסיטואציות מורכבות שאין דומה להן בעולם כולו, ודורשים מהם כי יפעלו באומץ, בנחישות, במקצועיות ובמוסריות. אני סבור כי חנינתו של אלאור אזריה לא תגרע מדרישות אלה ותאזן נכונה בין חשיבותו הרבה של שלטון החוק לבין השיקולים הציבוריים והאישיים הנוגעים לעניין".

"לאור כל אלה, ואף לאור היותנו חודשים ספורים לפני יום העצמאות ה-70 למדינת ישראל, אני סבור כי יש לשים קץ לפרשה זו אשר טלטלה את החברה הישראלית, לנהוג בעת הזו עם החייל ועם משפחתו במידת החסד והרחמים ולהיעתר בחיוב לבקשת החנינה של אלאור אזריה", סיכם.

חוק התיעוד: האירועים הבולטים (צילום: בצלם, חדשות)
תיעוד התקרית בחברון, מרס 2016 | צילום: בצלם, חדשות

אזריה: "בדיעבד זו הייתה טעות מבצעית"

לפני כשלושה שבועות הגיש אזריה את בקשת חנינה לנשיא ריבלין. "למשפט צדק לצערי לא זכיתי - זו תחושתי ושום דבר לא יכול לשנות אותה", כתב אזריה בפנייתו לנשיא. "מכל מקום, את מידת החסד והרחמים, שהיא תמצית מוסד החנינה, מבקש אני מכבוד הנשיא". אמירה זו מחזקת את ההערכה כי הנשיא לא ייענה לבקשה, שכן מתן חנינה למעשה יאשר את הטענה כי אזריה לא קיבל משפט צדק, וכי מישהו פעל שלא כשורה במסגרת המשפט.

"אני קורא ושומע את התגובות בקשר להחלטתי, שלא להביע חרטה על הירי במחבל", כותב אזריה. "זה לא מדויק: אילו הייתי יודע בוודאות, באותן שניות מתוחות בזירה, שהמחבל אינו ממולכד, לא הייתי יורה, חד וחלק. לכן, ובדיעבד בלבד היה טעות מבצעית".

"אני מאמין שדי לי במה שעברנו משפחתי ואני", סיכם אזריה. "בכוחך, כבוד הנשיא, לחון אותי ואני מבקש, בכל לשון של בקשה, לשקול בכובד ראש ולקחת בחשבון את מכלול הנסיבות ולסיים את שהותי בכלא. אני תקווה שתאפשר לי כבר עתה לזכות בחירותי, להיות אזרח נאמן ויעיל לטובת העם והארץ. אני תולה תקווה רבה בשיקול דעתך, בחכמתך ובחמלה והאהבה שטבועים בך כלפי חיילי צה"ל".