10 שנים לרצח שעדיין מטלטל את המדינה, ויש מי שמצביע על מחדלים חמורים בחקירה: נראה שכולם מסכימים על דבר אחד אודות החקירה הנוגעת לרצח הנערה תאיר ראדה ז"ל, שנרצחה בתא שירותים קטן ונעול בקומה השניה של בית הספר "נופי גולן" בקצרין בדצמבר 2006 - הרצח לא תוכנן מראש, הרוצח לא השתמש בכפפות ולא לבש ביגוד מיוחד.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
הגופה של ראדה נמצאה על האסלה, הרוצח דקר אותה כמה וכמה פעמים והשירותים היו מגואלים בדם, זה ברור שהרוצח התלכלך מהדם הרב. הזירה הזו הייתה אמורה להיות עשירה בממצאים שיוכלו להוביל אל הרוצח. אלא שבאופן חריג, המעבדה הניידת שעבדה שעות לא מצאה ד.נ.א., לא טביעות אצבע, לא שיער, לא עור ולא רוק של הרוצח.
"היו ראיות פורנזיות, זה לא שלא מצאו כלום", אומר אליוט שפרינגר, שהיה סגן ניצב במחלקה לזיהוי פלילי בתקופת הרצח. "אבל אני חושב שהיו יכולים להביא ראיה חותכת - ואת זה לא הביאו בסופו של דבר".
שפרינגר, חוקר בכיר עם ניסיון עשיר של 30 שנה, בעל תואר ראשון ושני במדעי הראיות ומי שהיה בעברו ראש מעבדת טביעות האצבע נשלח אז, שבועיים אחרי הרצח, לנסות למצוא משהו מהזירה הענייה. "הזירה הייתה סגורה ונעולה מאז הרצח", אמר שפרינגר. "ראיתי שהיו כמה ממצאים שפספסו, שלא אספו ולא צילמו אותם. גם ראיתי שלא בדקו נכון את טביעות האצבע".
כשחזר עם דוח הבדיקה שלו לראש מז"פ, נדהם שפרינגר מהתגובה שקיבל. "הוא הנהן בראש ובעצם הפסיק אותי מהתעסקות בתיק הזה יותר", הוא אמר. "אני חושב שלא היה נוח שמישהו בא והראה את הפספוסים שהיו, ולכן הוא העדיף שאתרחק מהתיק הזה ולא אמשיך להתעסק בו".
"לא בדקו נכון את הראיות, מישהו בזירה התרשל"
כבר שנים הוא לא כאן. כשעזב את משטרת ישראל, שפרינגר נקלט בניו יורק, שם הוא משמש סגן ראש מעבדת הזיהוי הפלילי של NYPD. השבוע הוא בא לביקור קצר בארץ - והחליט לשתף אותנו בממצאי הזירה ההיא שלא נותנת לו מנוח זה עשור.
"יש כמה שיטות לפיתוח טביעות אצבע, צריך לפתח אותן בסדר הנכון, כי אם לא אתה עלול למוסס ולהרוס את הטביעות שהיו שם", אמר. "במקרה הזה לא עשו את הבדיקות בסדר הנכון".
שפרינגר לא מתלהם ומדגיש את הרמה הגבוהה של חוקרי המז"פ של משטרת ישראל. הוא בורח מכותרות סנסציוניות, מקפיד שלא לומר "מחדל" - ולא משתמש בביטוי המתבקש "חוסר מקצועיות", אלא שהביקורת שלו זועקת. הוא טוען שמישהו אז בזירה ההיא התרשל, לא פחות.
"נתנו עדיפות ומשאבים לתיק", אמר שפרינגר, "לא יכול להגיד שהייתה שם רשלנות, בכל תיק צריך להתנהג בצורה הכי מקצועית מפני שאף פעם אתה לא יודע איך יתפתח ולאן יתגלגל."
למרות זאת, כשנמצאו נעליו של רומן זדורוב, נעליים יחודיות שלא ניתן לקנות בישראל, הוא זה שבדק אישית את הסוליות בניסיון נואש למצוא בהן דם של תאיר. "אפילו אם בן אדם שוטף נעליים אפשר למצוא ממצא זעיר ביותר שם", אמר שפרינגר.
"קיבלתי את הנעליים אחרי שנבדקו במכון לרפואה משפטית ובאמצע בדיקה של אנשי עקבות הנעליים. עשיתי בדיקה מאוד דקדקנית והצלחתי למצוא בתוך חור ממש קטן חומר החשוד כדם".
"הראיתי את זה לאנשי הביולוגית והד.נ.א, הם גם חשבו שייתכן וזה דם", אמר שפרינגר. "שלחנו את הדגימה לבדיקות מיוחדות באנגליה, אבל בגלל הכמות הזעירה לא יכלו לשייך את זה למישהו מסויים". כאן מתברר, חוסר המקצועיות זועקת.
"התחושות שלי הן שמצאו את הרוצח, רק שהיו צריכים ראיות חותכות"
"פשוט פספסו את הבדיקה הראשונית", אמר שפרינגר, "הבדיקה החזותית המיקרוסקופית כנראה לא נעשתה במכון לרפואה משפטית, אם היו מחפשים עם המיקרוסקופ היו מוצאים שם משהו".
"אני לא בטוח כמה מדריכים אותם או מלמדים אותם את הנושא שנקרא ראיות מזעריות", אמר שפרינגר. "דיברתי עם הבודקת וגם היא אמרה לי שהיו צריכים לעשות את זה ועובדה שלא עשו".
שפרינגר מוסיף שאיננו יודע מה היה יוצא מהבדיקות הללו, אבל אין שום תירוץ. "אני זוכר שהייתה עקבה מעל הניאגרה שלא צולמה ולא תועדה עד לאחר שהבאתי את זה לתשומת לבם",אמר. וכך, כשאין ראיות מדעיות - וכשההרשעה נשענת על הודאה ועל שחזור, פורחות תיאוריות הקונספירציה. זה המחיר של חוסר מקצועיות.
"אני יודע שקשה לחברים ולמשפחה אפילו לחשוב שאולי זה מישהו אחר", אמר שפרינגר, "התחושות שלי הן שמצאו את הרוצח והיו יכולים לעבוד בצורה יותר טובה כדי שיהיו ראיות חותכות".