המשטרה ביהודה ושומרון רגילה להשתמש ב"צווי תיחום" כדי לפנות מתיישבים - בעיקר את "נוער הגבעות" - אך כעת מתברר שהכלי החשוב הזה כבר לא יספיק. איך ההחלטה תשפיע על הפינויים הבאים?
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
הסיפור החל לפני כחצי שנה, במאחז גאולת ציון שבעמק שילה בבנימין, תצפיתניות של צה"ל עקבו אחר תנועותיהם של חמישה צעירים שנמנים עם נוער הגבעות. אחד מהם היה יצחק צבי אטינגר, נכדו של הרב כהנא.
החמישה נמלטו לפני שהגיעו אליהם השוטרים עם צווי תיחום שנועדו להרחיקם מהמאחז - בדיוק כפי שפעלו השוטרים במשטרת מחוז ש"י במאות מקרים קודמים בשנתיים האחרונות במאחזים מעוז אסתר, גבעת הבלדים, מצפה יצהר, חזון דוד ואחרים. צווי התיחום שימשו תחליף לצו שטח צבאי סגור שכבר לא ענה על כל הצרכים.
"איסור השהייה קשור למבנים"
אלא שבחודש שעבר חלה התפנית: בית משפט השלום בירושלים קיבל את עמדת פרקליטו של אטינגר, עורך הדין איתמר בן גביר, וקבע שצווי התיחום נועדו למנוע בניית מבנים או להרוס מבנים לא חוקיים - ואין להם שום נגיעה לאנשים אשר שוהים בשטח.
"אין להתעלם מכך שצו 1539 לפחות על פי כותרתו, עניינו במבנים בלתי מורשים ולא בעצם השהייה במקום", קבע השופט דב פולוק בבית המשפט בירושלים. עורך הדין בן גביר העמיד את עצמו במבחן הצו הזה כשהגיע למתחם חזון דוד בחברון, שעליו חל צו תיחום, ומשלא הסכים להתפנות - עוכב על ידי המשטרה.
איתמר בן גביר תבע את המשטרה בעקבות העיכוב. "איסור השהייה והכניסה לשטח המתוחם אינו עומד בפני עצמו", קבע בהחלטתו השופט שמואל הרבסט. "הוא כרוך וקשור לבניה בשטח המתוחם, שאותה בא הצו לאסור".
"אני מרוצה שבתי המשפט קיבלו את הטענות שלי לפיהן הצו הזה עוסק רק בהסרת מבנים", סיפר עורך הדין בן גביר. "ולפי ההחלטות הצעירים יוכלו להישאר במאחזים. יש שופטים שדואגים לא רק לזכויות של הבדואים אלא גם לזכויות האזרח של נערי הגבעות".
השבוע דחה בית המשפט המחוזי בירושלים את ערעור המדינה על החלטת בית משפט השלום, והותיר על כנה את ההחלטה בעלת המשמעות היתרה שמעקרת את צווי התיחום במאבק נגד נוער הגבעות. בנוסף, המשטרה חויבה לפצות את איתמר בן גביר ב-2000 שקלים, על עוגמת הנפש שנגרמה לו.