צפו בסיפורים המעניינים של 25.5 לאורך השנים (צילום: חדשות)
קריסת אולם ורסאי (ארכיון) | צילום: חדשות

מאז שרצפת אולמי ורסאי בירושלים קרסה וקברה תחתיה 23 בני אדם, מאות פצועים באירוע נאלצו לנסות לשקם את חייהם תוך שהם נלחמים על תשלומי הפיצויים המגיעים להם מהמדינה בשל הפגיעות הפיזיות והנפשיות שהם סוחבים איתם מאז האסון. במקביל למשפט הפלילי, ניהלו משפחות קורבנות האסון והפצועים מאבק משפטי אזרחי בנוגע לשיעור הפיצויים המגיעים להם, כשבין הנתבעים שורה של גורמים: בעלי האולם, משרד הפנים, מכון התקנים ועיריית ירושלים.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

לבסוף, קבע בית המשפט את סכומי הפיצויים - והמדינה לקחה על עצמה את התשלום, תוך התקזזות עם הגורמים הרלוונטיים לאחר מכן, וזאת כדי לא להערים קשיים נוספים על הנפגעים. אלא שכעת מתברר שתשלומי הפיצויים ככל הנראה יעוכבו ולא יגיעו בסוף חודש דצמבר הקרוב, כפי שהתחייבה המדינה. הסיבה: מחלוקת לגבי הוצאות שכר הטרחה של עורכי הדין שליוו את הנפגעים לאורך המשפט.

המדינה, באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים, טענה כי אין מקום לחייב אותה בתוספת כלשהי גם על שכר הטרחה, וביקשה להטיל אותו על הנפגעים עצמם. מדובר בסכום של 25% משיעור הפיצויים שנפסק לכל אחד ואחד מהנפגעים המפוצים. "עצם העובדה שהמדינה היא שנשאה בתשלומים לנפגעי הגוף באסון בשיעור של 20 מיליון שקלים, מעבר לפיצוי המלא שפסק בית המשפט הנכבד בהחלטותיו המחייבות, מהווה שיקול מכריע שלא חייב את המדינה לשאת בנתח נכבד ונוסף של תשלומים בגין שכר טרחה, כאשר היא נושאת בחלק נכבד ביותר מהנזק שנפסק", כתבו בפרקליטות.

"לעמונה נמצאו 150 מיליון ש"ח ברגע" (צילום: חדשות 2)
"לעמונה נמצאו 150 מיליון ש"ח ברגע" | צילום: חדשות 2

בימים אלה צפוי שופט בית המשפט המחוזי בירושלים להכריע בסוגיה. "אנחנו מסתכלים על עמונה, ורואים ש-150 מיליון שקל נמצאו ברגע אחד רק כי היו חייבים לפתור סוגיה פוליטית, וכי רצו לפתור אותה", אומר לחדשות 2 Online שי שריקי, שנפגע גם הוא באסון ואיבד את סבו ודודו. "אנחנו מחכים כבר 16 שנה לפיצויים שלנו. למה באסון המכביה כן שילמו הוצאות שכר טרחה, ובסכומים של מאות אלפי שקלים? חלק מהנפגעים יוצאים עם סכומי פיצויים כל כך נמוכים, ומזה עורך הדין שלהם רוצה 25%, כאילו הוא נפל יחד איתם שלוש קומות".

בימים הקרובים מתכננים נפגעי ורסאי להעלות הילוך במאבק ולערוך הפגנות מול משרדי הממשלה, אם כי גם הם יודעים שיהיה קשה מאוד לגייס תמיכה במרחק של עשור וחצי מהאירוע. "זה לא הגיוני מה שקורה כאן", אומרת אחת הנפגעות. "לא מספיק שהתעמרו בנו במשך 15 שנה, עכשיו בגלל כיפופי ידיים עם עורכי דין לא ייתנו לנו את הכסף? די! זה הדבר היחידי שהמדינה הזו יכולה לעשות עבורנו, שיפתרו את זה אחר כך. אנחנו מחכים לכסף הזה כבר המון זמן. רוצים לסגור מעגל. להמשיך הלאה בחיינו. למה ככה להתעלל בנו?".