בית המשפט העליון הורה הערב (חמישי) על עיכוב יישום התיקון החדש לחוק למניעת הסתננות, זאת בעקבות עתירת ארגוני הסיוע מוקדם יותר היום, שטוענים כי התיקון לחוק "אינו חוקתי". השופט יורם דנציגר נענה לבקשת ארגוני הסיוע והורה, בצו ארעי, לחדול מהעברת מסתננים נוספים למתקן השהייה הפתוח עד להודעה חדשה. על המדינה להגיב לצו בתוך עשרה ימים.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
עורך הדין גיא צברי מהמרכז למדיניות הגירה ישראלית מסר בתגובה להחלטת בג"ץ כי "בית המשפט העליון, בהחלטתו מהערב, הנחית מכה אנושה על יכולתה של מדינת ישראל לממש את ריבונותה ולהכריע, ככל מדינה, מי יבוא בשעריה.
"הפסקת זימון המסתננים למתקן השהייה מהווה, הלכה למעשה, את שלילת הכלי האפקטיבי האחרון שעמד לרשות הרשויות בהגנתן על ריבונות המדינה. ארגוני הסיוע, שעתרו הבוקר פעם נוספת למען ביטול החוק, ממשיכים במאמציהם להימנע מכל פתרון שיתאם את תכלית החוק - הבטחת יציאתם של מסתננים מגבולות ישראל - תוך הגברת מצוקתם של תושבי דרום תל אביב".
בחודש שעבר, ברוב של 47 חברי כנסת נגד 23, אושרה בקריאה שנייה ושלישית הצעת החוק למניעת הסתננות, זאת אחרי שבג"ץ פסל אותה וקבע כי יש להכניס בה שינויים מהותיים. בין עיקרי התיקונים הבולטים: הגבלת השהייה של מסתננים בחולות ל-20 חודשים והחמרת הענישה של מי שהעסיק מסתנן שחל עליו איסור לעבוד.
בנוסף קובע התיקון לחוק המסתננים כי מעסיקיהם של מבקשי המקלט והמסתננים עצמם יאלצו להפקיד פיקדון חודשי, שיימסר לידיהם רק עם יציאתם מישראל. עוד נקבע בתיקון כי יוטלו קנסות מנהליים גבוהים על בעלי עסק המעסיקים מסתננים שלא כחוק.
שר הפנים גלעד ארדן אמר אז כי "הוויכוח כאן הוא בין 2 קבוצות פוליטיות: בין אלה שרואים בישראל קודם כל כמדינתו האחת והיחידה של העם היהודי ובין גוש השמאל שלצערי מוכן לסכן זאת. למרות שלא מדובר בהסדר המושלם, הצלחנו במאמץ רב להעביר את החוק, למנוע את סגירת מתקן 'חולות' ושחרורם של אלפי מסתננים לרחובות דרום תל אביב ולשוק העבודה.
"תושבי דרום תל אביב זכאים לביטחון אישי ולהשבת מרקם החיים לו היו רגילים. אנחנו צריכים להסתכל להם בעיניים ולסייע להם להשיב את חייהם לקדמותם".