החזיק בחומרים מסווגים? (צילום: יותם רונן)
דכנר ז"ל ואולמרט בימים עברו | צילום: יותם רונן

תיק הולילנד נמשך: בבית המשפט העליון בירושלים מתקיים היום (רביעי) דיון בערעורו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט ושאר מורשעי הפרשה. במהלך הדיון טען נציג הפרקליטות : כי אין כל מקום לטענה שיש להקל בעונשו של אולמרט "משום שרוב הכסף הועבר ליוסי אחיו ולא לכיסו שלו".

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

הוא הוסיף: "נבחר ציבור לא יכול להלין שהציבור מגלה עניין רב בנוגע אליו", וביקש שלא להתערב בענישה שנגזרה על ראש הממשלה לשעבר.

העליון החל לדון בשבוע שעבר לדון בערעור שהגישו שמונה ממורשעי פרשת הולילנד. הרכב של חמישה שופטי העליון דן בשאלה האם יש לשנות את עצם ההרשעה או את גזר הדין שניתן לשמונה. במקביל לערעור בפרשת הולילנד, מתנהלים בימים אלו הליכים גם במשפט טלנסקי - בו זוכה אולמרט - לאחר שנשמעה עדותה של שולה זקן והקלטות הסתר שביצעה.

לבית המשפט העליון עתרו שמונה ממורשעי המשפט - אולמרט, ראש עיריית ירושלים לשעבר אורי לופוליאנסקי, יו"ר בנק הפועלים לשעבר דני דנקנר שהגיע לבית המשפט לבוש במדי אסיר כתומים, סגנו של לופוליאנסקי לשעבר אלי שמחיוף, מהנדס העיר ירושלים לשעבר אורי שטרית ואנשי העסקים הלל צ'רני, מאיר רבין ואביגדור קלנר. השמונה טוענים כנגד עדותו של שמואל דכנר ז"ל, עד המדינה בפרשה, וינסו להקל על עונשם - אם לא לבטלו לגמרי.

לעומתם שולה זקן לא הגישה ערעור, בעקבות הסכם עד המדינה שחתמה, וכך גם אברהם פיינר - שנשלח לעבודות שירות בשל מצבו הרפואי. כניסתו של אולמרט לכלא נדחתה עד לשמיעת הערעור, לבקשת פרקליטיו, וכך גם תחילת ריצוי העונש של המורשעים האחרים שערערו. על אולמרט נגזרו שש שנות מאסר בפועל לצד קנס כספי, חילוט ומאסר על תנאי.

פרויקט הבנייה מעורר המחלוקת (צילום: AP)
פרויקט הבנייה מעורר המחלוקת | צילום: AP

השופט: "הערעורים אינם ערעורי סרק"

שופט העליון נועם סולברג קבע בחודש ספטמבר כי יש לחכות עם ריצוי העונש: "עלינו למנוע חשש שמא יסתבר בדיעבד - אחרי פסק הדין בערעורים - כי מי מן המערערים ישב בבית הסוהר לחינם". לדברי השופט, לא נשקפת מסוכנות לציבור מצד המורשעים.

"הציבור מצפה כי מי שהואשם, הורשע, ונשלח לרצות את עונשו בבית הסוהר, אכן יימצא לאלתר מאחורי סורג ובריח. ברם, אמון הציבור מותנה גם בהקפדה על זכויותיהם של נאשמים ומורשעים בפלילים. מאסר שמתברר בדיעבד כבלתי מוצדק פוגע בפרט וגורע מאמון הציבור בשלטון החוק ובמערכת המשפט", ציין השופט סולברג. עם זאת, קבע כי רוב הנאשמים יחלו בתשלום הקנסות הכספיים משום שאותם - בניגוד לימי מאסר - ניתן להשיב גם אם יזוכו הנאשמים.

לאחר מכן התייחס השופט לנסיבות הערעורים ולטיעונים שהציגו המורשעים: "הערעורים אינם ערעורי-סרק", טען. "גם אם על פני הדברים נראים עיקרי הכרעת הדין של בית המשפט המחוזי מבוססים, ישנן בפי המערערים כמה טענות - כלליות ופרטניות - הראויות להישמע". סולברג הדגיש כדוגמאות בולטות לכך את הבעיות בעדותו של דכנר ואת סוגיית ההבדל בין תרומה לשוחד.