משפטו של נוחי דנקנר הוא אחד מהמשפטים הכלכליים החשובים שהיו בישראל. דנקנר מואשם בפרשת הרצת מניות חמורה, שמערבת כוח, מניפולציות והרבה מאוד כסף. בפרקליטות טוענים כי דנקנר, יחד עם איש שוק ההון איתי שטרום, רקם תכנית להעלאת שער המניה של אי.די.בי אחזקות - כשזו הונפקה ב-2012. לבקשת חדשות 2 נחשפות הערב (רביעי) לראשונה ההקלטות בתיק.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
על פי החשד, שטרום ביקש, בשיטה מעגלית, כסף מהבנק הבינלאומי כדי לקנות מניות של אי.די.בי. נוחי דנקנר מצידו משך בחוטים בהנהלת הבנק כדי שהכסף יגיע לשטרום. השיטה מראה לכאורה את הקלות הבלתי נסבלת שבה הבנקים מחלקים כסף לאנשי עסקים.
ההקלטה הראשונה מציגה שיחת טלפון בין שטרום לבין ניצה זעפרני, מנהלת חטיבת שוק ההון בבנק הבינלאומי:
שטרום: יש לי עסקה מאוד גדולה. אני צריך שתפתחי לי קו עד 15 מיליון שקל לקנות אי.די.בי אחזקות היום.
זעפרני: וואי, וואי, וואי. רגע, חמישה, שישה מיליון, חמישה, כמה אתה רוצה, 15 מיליון?
שטרום: כן.
זעפרני: וואי, וואי, וואי. אין מצב שיאשרו לי את זה, בחיים לא. אתה יודע כמה דרישת ביטחונות פה?
שטרום: בואי, בואי נדבר עם מי שצריך לאשר את זה.
זעפרני: אין. לא יאשרו.
שטרום: בואי, תקשיבי ניצה, ממש חשוב לי...
זעפרני: אני יודעת, הבנתי ממך שחשוב לך העסקה אבל אני לא יכולה לאשר.
"כנראה יש לו עסקה עם אחד הטייקונים"
שטרום הוא איש עסקים לא מוכר. אין לו ביטחונות ולכן הבקשה שלו נראית לזעפרני חריג, לכן היא מתקשרת לברר את הסוגיה עם הבוס שלה - אילן בצרי:
זעפרני: טוב, אני מעדכנת אותך לפני שתיכנס לך איזה שיחה של איזה מימון הזוי, לא הזוי, יכול להיות שלא תראה בזה הזוי. איתי שטרום, אתה מכיר אותו?
אילן בצרי: מי?
זעפרני: איתי שטרום אתה מכיר?
אילן בצרי: לא.
זעפרני: הוא רוצה מימון לקנות אי.די.בי אחזקות ב-15מיליון שקל.
אילן בצרי: מה הוא רוצה להביא ביטחונות?
זעפרני: לא רוצה להביא כלום, הוא רוצה את זה לחמישה, שישה ימים.
אילן בצרי: בסדר, אבל מה, הוא לא רוצה להביא...
זעפרני: אין לו כלום כרגע, זה כנראה יש לו איזה עסקה חמה עם אחד הטייקונים או משהו.
אילן בצרי: מה הוא רוצה בלי ביטחונות לתת לו אחד ואחד?
זעפרני: בדיוק.
"הבנתי שלא שואלים שאלות"
בבית המשפט העיד בצרי כי נוחי צלצל אליו להגיד לו שאין לו מה לדאוג וכי ההלוואה של שטרום תוחזר. בצרי טען כי שיחת הטלפון לא הייתה מה שהכריע את הכף, אבל בפועל הכסף הועבר לשטרום. כך נשמעת זעפרני בשיחה עם קולגה שלה, לאחר שהעברת הכסף לשטרום אושרה:
זעפרני: בקיצור... אישרו, אישרתי את העסקה. הוא אישר.
קולגה: מי אישר?
זעפרני: אילן. כנראה משהו בקומבינה.
קולגה: איזה עסקה?
זעפרני: אי.די.בי.
קולגה: הבנתי. מה הסכום שם?
זעפרני: 15 מיליון אני קונה. קונה, הוא קונה. אז אל תיבהל מחר. כנראה שאילן התקשר לסמדר (מנכ"לית הבנק) לפני שאיתי התקשר אליו לשאול מי הוא, מה הוא, מה הוא, כי הוא לא מכיר את איתי שטרום.
קולגה: לא, הוא לא מכיר אותו.
זעפרני: אז זהו, אז כנראה שהוא התקשר לסמדר לשאול אותה מה, מו, מי, מה, מו, מה, מה, ואז שהוא בא אליו אז הוא כבר אישר לו. לא שאלתי הרבה שאלות כי הבנתי שלא שואלים שאלות.
קולגה: לא, לא שואלים.
זעפרני: יפה. לפעמים לא צריך לחפור.
קולגה: לא.
זעפרני לא שואלת שאלות, מספרת על טייקונים וקומבינות. בצרי, הבוס שלה, הסביר בעדותו בבית המשפט שזעפרני הייתה חדשה ולא מנוסה בתפקיד ושלא צריך לייחס חשיבות רבה מדי לפליאה שלה על הסכום וההליך.
הפרקליטות לעומת זאת מבקשת להראות באמצעות השיחות האלה את השותפות שהייתה לכאורה בין שטרום לבין דנקנר. דנקנר מצידו טוען שכל אחד שמבקש ממנו לזרוק מילה טובה - יקבל אותה. גם בכירים בבנק אומרים היום שגם בדיעבד היו מאשרים את ההלוואה.
השאלה שעולה מההקלטות רחבה הרבה יותר ממנגנון הפעילות לכאורה של דנקנר ושטרום: מה קורה באותן אלפי שיחות שלא שמענו, שלא נחשפו? איך מושכי החוטים והמקושרים לטייקונים ולראשי הבנקים מקבלים ברגע הלוואות במיליונים - בתנאים שרובנו יכולים רק לחלום עליהם?