השופטת פוזננסקי-כץ והמסרונים (צילום: דוברות בית המשפט, באדיבות חדשות 10)
השופטת פוזננסקי-כץ והמסרונים | צילום: דוברות בית המשפט, באדיבות חדשות 10

תיראו מופתעים: בעקבות פרשת המסרונים בין השופטת רונית פוזננסקי-כץ לתובע שנחשפה השנה בחדשות 10, גובשו המלצות שימנעו תקשורת ישירה ואישית בין תובעים וגורמי חקירה. ההמלצות הפכו היום (ראשון) להוראת נוהל שמופצת לכול השופטים: במסגרת הנוהל, שייכנס לתוקף בעוד כחודשיים, "השופט יימנע מכל קשר ישיר או בלתי פורמלי אחר עם גורמי החקירה והתביעה".

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות הפיצה את הנוהל, שעוסק בהסדרת ממשק העבודה בין שופטים ובין גורמי תביעה וחקירה בבקשות לפני הגשת כתב אישום. הנוהל גובש בעקבות החלטת נציב תלונות הציבור על שופטים, המשנה לנשיא (בדימוס) אליעזר ריבלין, בבקשת הבירור בעניינה של השופטת פוזננסקי-כץ.

הנוהל נועד לתקן את הכשלים המערכתיים שנתגלו בבית משפט השלום בתל אביב בפרשת השופטת - כפי שהמליץ הנציב ריבלין. צוות הבדיקה שמינתה נשיאת העלין בחן את הנושא והגיש לפני כחודשיים וחצי המלצות שהובילו לגיבוש הנוהל. במערכת בתי המשפט הדגישו כי הנוהל נועד לא רק לתקן את הכשלים הנקודתיים בבית משפט השלום: "הוראת הנוהל נושאת אופי כללי ומיועדת ליצור כללים אחידים שישמרו על תקינות ההליך השיפוטי, על השוויון בין בעלי הדין, מתוך החשיבות הרבה שמערכת בתי המשפט מייחסת לנראות של ההליך השיפוטי. זאת בפרט בשלב של טרם הגשת כתב האישום, כאשר החשוד אינו זכאי לקבל לידיו את חומר החקירה".

אילוסטרציה (צילום: רויטרס, חדשות)
הבקשות יוגשו לבית המשפט ולא לשופט | צילום: רויטרס, חדשות

"השופט יקפיד על שקיפות ונראות"

לפי הנוהל החדש, הקשר בין השופט ובין גורמי החקירה והתביעה - וכול גורם המופיע בפניו בבקשות השונות - יתקיים אך ורק במהלך הדיון המתקיים בפניו בבקשה. לקח נוסף מהפרשה, בה דנו השופטת והתובע בבקשות להארכת מעצר, הוא מניעת הגשת הבקשות לשופט באופן ישיר: "בקשות מעצר ובקשות למתן צווים יוגשו בשעות העבודה הרגילות למזכירות בית המשפט. לא תתאפשר הגשת בקשות במישרין לשופט או למי מאנשי לשכתו, בלשכתו או באולמו. ככל שהבקשה הוגשה שלא בהתאם להוראות כל דין, תפנה המזכירות תשומת לבו של מגיש הבקשה לכך".

כמו כן, קובעת חיות, חומר החקירה יוצג לשופט במהלך הדיון באולם בית המשפט. "ככל שהדבר נדרש, יפסיק השופט את הדיון ויעיין בחומר החקירה בלשכתו ללא נוכחות מי מהצדדים", נכתב בנוהל. לקח נוסף הוא שנשיא בית המשפט או סגניו יקבעו את השופט שידון בבקשות המעצר והבקשות למתן צווים - על מנת למנוע מקרה בו התביעה מבקשת ששופט מסויים ידון בתיק, כפי שהתרחש בפרשת השופטת פוזננסקי-כץ.

נוסף על כך, כול דיון בבקשה יתועד בפרוטוקול וכן יתועדו כל המסמכים שהוגשו במהלך הדיון. החלטות בבקשות מעצר ובבקשות למתן צו יינתנו ויתועדו במערכת "נט המשפט", למעט במקרים חריגים ובאישור נשיא בית המשפט או סגנו. "במהלך הדיון יקפיד השופט על שקיפות ונראות כלפי כל הצדדים", ציינה חיות.

השופטת אסתר חיות הופכת להיות נשיאת העליון (צילום: פלאש 90 \ Yonatan Sindel, חדשות)
"הנוהל יחזק את אמון הציבור". חיות | צילום: פלאש 90 \ Yonatan Sindel, חדשות

"הוראת הנוהל תיצור אחידות ותחזק את אמון הציבור"

אמצעי נוסף למניעת קשר ישיר בין השופטים לתביעה הוא שינוי נוהל העברת חומרי החקירה: "בתיקי חקירה רחבי היקף, ועל פי בקשה מנומקת שתוגש לבית המשפט, רשאי בית המשפט להתיר לנציג היחידה החוקרת להגיש את חומר החקירה מראש באמצעות מזכירות בית המשפט. השופט או אנשי לשכתו לא יקיימו קשר ישיר מול נציג היחידה החוקרת לעניין קבלת חומר החקירה".

"אני מודה לחברי צוות הבדיקה על המלצותיהם", אמרה נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות. "ניתנה לנו כמערכת הזדמנות ליתן מענה הולם בשקיפות ובמקצועיות לכל ליקוי מערכתי. הוראת הנוהל תיצור אחידות בטיפול בבקשות בכל בתי המשפט ברחבי הארץ, תסייע להסדיר את ממשקי העבודה בין שופטים ובין גורמי התביעה והחקירה ותחזק את אמון הציבור במערכת".

"הסניגוריה הציבורית מברכת על הנוהל החשוב שפורסם היום על ידי הנהלת בתי המשפט", נמסר מהסניגוריה הציבורית. "הנוהל קובע כללים חשובים שנועדו להבטיח שלא תיווצר תקשורת לא ראויה בין השופטים לבין רשויות התביעה, והוא יתרום להגינות הליך המעצר, שיש בו פוטנציאל מובנה לפגיעה חמורה בזכויות היסוד של החשודים. הסניגוריה הציבורית בירכה על הקמת צוות הבדיקה על ידי הנשיאה חיות, ועל הבחינה המעמיקה שהתאפשרה במסגרתו. הסניגוריה הביעה עמדתה בכתב ואף הופיעה בפני הצוות, וניכר שעמדתה והנתונים שהוצגו על ידה, השפיעו על המסקנות הסופיות, באופן שיאפשר תיקון ליקויים הקיימים כיום בהליך".