בני שמואל הורשע במאות מעשי אונס שביצע בבתו הצעירה, מאז שהייתה פעוטה בת שלוש ועד שהייתה בת 11. כל זאת, על סמך זיכרונות שצפו בעקבות חלום. פרקליטיו מטעם הסנגוריה הציבורית, הם היחידים שנותרו לצדו של שמואל, האיש הבודד ביותר בעולם. שם בטוחים עד עצם היום הזה, שלמרות החלטת בית המשפט האיש חף מפשע.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

בגיל 23 חלמה ורד, בתו הקטנה של בני שמואל, את החלום שעומד במרכז הפרשה המשפטית הזאת ושהחזיר אליה את כל מה שמוחה התאמץ כל כך לשכוח. לפני כשלוש שנים היא סיפרה לכתב חדשות 2 חיים ריבלין: "התעוררתי, החלטתי לכתוב את מה שחלמתי ואז זה פשוט עבר לי כנראה מהתת מודע למודע. פתאום אי אפשר היה לברוח מזה. פשוט הכל צף והתפוצץ לי במוח. פתאום חזרו זכרונות ותמונות והכל עלה ואז הבנתי שזה לא חלום, זו מציאות".

לא לגמרי הוגן לומר שהתיק נסוב אך ורק על חלום. החלום היה רק נצרה שהשתחררה ובעקבות זאת עלו הזכרונות. זיכרון אפשר לשפוט והשופטים האמינו לזיכרון, אך האב מתקשה להבין כיצד זה קרה וממשיך לטעון לחפותו. "באותו החדר שבו כביכול נעשו האינוסים ישנו שתי אחיותיה הגדולות", מספר שמואל. "איך בנאדם, זאת אומרת אני, יכול להיכנס משהו כמו 1,200 עד 1,500 פעמים ואף אחד לא מתעורר?".

בסנגוריה הציבורית רגילים לתחושות התסכול האופייניות לכל הנאשמים אותם הם מייצגים. מדובר בלקוחות לא אטרקטיביים, לא מתוחכמים וגם עילגים לא פעם. אלו שיש להם סיכוי נמוך לשבות את לב השופטים. אם זאת הייתה תוכנית ריאליטי, הלקוחות שלהם היו מודחים ראשונים. הם מגיעים לדיון מעמדת נחיתות ומשם הם נלחמים.

"הולכים להרוג אותי על חלום". האב ובתו (צילום: חדשות 2)
"הולכים להרוג אותי על חלום". האב ובתו | צילום: חדשות 2

לב העניין הוא הזיכרון המאוחר, והוויכוח הוא האם מדובר בזכרונות מודחקים של זוועות שצפו בגיל מאוחר אל המודעות, או זכרונות שווא.
פרשה זו היא המקרה הראשון בארץ שבו מתועד נאשם באונס בתוך המשפחה בפנים גלויות. מה שאיפשר זאת הוא בקשתה של הבת. היא רצתה להפסיק להתבייש, להיות פה לכל השותקים, המודחקים, האנוסים, המסויטים, אלו שלא האמינו להם, אלו שעוד לא מצאו בעצמם את הכוח. לכן, היא בחרה לאפשר חשיפה של זהות המעורבים.

"הולכים להרוג אותי על חלום"

השורה התחתונה ידועה. בית המשפט העליון, שנתיים וחצי לאחר ששמע את הערעור, דחה אותו. השופטים קבעו כי הזיכרון אמיתי ובני שמואל אשם. האב ובתו ישבו באולם הדיונים ולא הביטו זה בזו, ומלבדם לא נכח במקום אף אחד מבני המשפחה. "מה זה?! חלום חלמה", אמר שמואל בייאוש. "הולכים להרוג אותי על חלום ואתה שואל אותי 'אולי עשית'?, עשיתי כסף כדי שיהיה טוב לבנות שלי".

ב-20 באוקטובר ייכנס בני שמואל לכלא. בסנגוריה הציבורית לא הרימו ידיים והם מתכוונים לבקש דיון נוסף בהרכב מורחב עקב ההשלכות מרחיקות הלכת שיהיו על הרשעות עתידיות. בינתיים, קהילת המחקר הפסיכולוגית זעה באי נחת לנוכח המקרה. אחד מגדולי חוקרי הזיכרון בעולם קרא את הכרעת השופטים ואמר: "הם פשוט לא הבינו את עניין הזיכרון".

בתגובה לכתבה ביקש עו"ד אורי קידר, עורך דינה של הבת ורד דורון, למסור: "ארבעה שופטים בבית המשפט המחוזי ושלושה שופטים בבית המשפט העליון, הרשיעו פה אחד את אביה של מרשתי, וגזרו עליו 12 שנות מאסר בפועל, בהליך חסר תקדים בהיקפו. הטענות המועלות בכתבה נגד מרשתי הן שקריות בעליל ונדחו לגופן, לרבות עדות המומחה ד"ר גושן שנדחתה במילים קשות על ידי בית המשפט".