מה זה אומר ש"ישראל תחזור להתנהל כמו בימי דוד ושלמה"? ח"כ בצלאל סמוטריץ', שרוצה להתמנות לשר המשפטים (או לפחות לשמש כממלא מקום השרה המפוטרת שקד עד להקמת הממשלה הבאה), חושב שישראל צריכה להתנהל "כמו בימי דוד ושלמה" ו"להשיב את משפט התורה". אבל מה זה בעצם אומר? שאלנו את ד"ר בני פורת, ראש המכון לחקר המשפט העברי בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
"סמוטריץ' מתכוון להציג תמונה של משפט עברי שלם - לחזור לשיטת משפט שלא מבוססת על שיטות משפט זרות, אלא רק על עקרונות המשפט העברי", אומר ד"ר פורת. השתתת מערכת המשפט כולה על המשפט העברי פירושה לא סקילה באבנים של נשים נואפות או של הומוסקסואלים, כפי שהיה נהוג בימי קדם. אם בתחילה עונש המוות היה מקובל במשפט העברי - בהמשך, הטלת העונש הזה כבר נחשבה ללא מקובלת.
"המשפט העברי היה בין הראשונים שהפסיקו את עונש המוות, שהוטל על רוצחים ובוגדים. הוא נשא את הדגל של הפסקת עונש המוות מתוך העיקרון של 'אדם נברא בצלם אלוהים'", אומר ד"ר פורת, "זה הלך והשתרש ובתקופת חז"ל עונש המוות במשפט העברי כבר חלף מן העולם". התחליף לעונש החמור הזה היה עונש של נידוי, הגליה וחרם.
במקרים שבהם אדם הורשע בגניבה, למשל, במשפט העברי הקפידו שלא להטיל עליו עונש של הריגה או קטיעה של אברי גוף. "אחת הבשורות של המשפט העברי הייתה שעל עבירות רכוש לא מטילים עונשי גוף", אומר ד"ר פורת, "העונש שהוטל היה להשיב את הגניבה ולהוסיף על כך קנס. על עבירת רכוש ניתן היה להטיל רק עונש שנוגע לרכוש".
העונש על עבירה של אונס, עבירה חמורה נוספת, הוא מורכב במשפט העברי. "העונש יכול לכלול מרכיב של פיצויים לנאנסת ובכלל דיני המשפט העברי בסוגיה הזו מאוד מרחיבים", אומר ד"ר פורת. "במקרים בהם הנאנסת הורגת את האנס, למשל, המשנה קובעת את זכותה להרוג אותו מתוך הגנה עצמית".
המתח שבין ההגנה על השם הטוב לבין חופש הביטוי
"בשנים האחרונות, מגיעות לבית המשפט העליון סוגיות לא מעטות של מתח בין חופש הביטוי לשם הטוב", אומר ד"ר פורת, "זו סוגיה שממחישה השפעה של המשפט העברי על פסיקות בית המשפט בימינו". דוגמה של תיק אחד שהתנהל בעליון (פלוני נגד פלונית, מיום 11.10.2011) ממחישה את הגישה בה נוקט המשפט העברי - זו הנוטה לצדד בהגנה על השם הטוב על פני חופש הביטוי.
תיק בעניינו של אדם שכתב יצירה ספרותית על אישה, שבה הוא תיאר בפרטי פרטים חוויות אינטימיות עמה, באופן שפגע מאוד בשמה הטוב, הגיע לפתחו של בית המשפט. במקרה הזה - ובאופן שנחשב חריג - הורו השופטים לגנוז את היצירה בשם ההגנה על שמה הטוב של האישה. ההגנה על שמה הטוב גברה במקרה הזה על חופש הביטוי - בהתאם לגישה הנהוגה במשפט העברי.
אם גישתו של סמוטריץ' תתקבל - השופטים היו נאלצים לפסוק אוטומטית כך, בהתאם לדיני המשפט העברי - ולשלול את פרסום היצירה מבלי לדון בהשלכות על חופש הביטוי שנשלל. "השראה מהמשפט העברי היא מבורכת - אבל צריך לקיים דיאלוג בין המשפט העברי למערבי, לעשות את ההתאמות הנכונות ולא לדחות את שיטות המשפט המודרניות לחלוטין", מסכם ד"ר פורת.