לפי החוק, בג"ץ לא יוכל להתערב בסוגיית הח (צילום: נתי שוחט, פלאש 90, חדשות)
יוגבל כדי להגן על נתניהו? ביהמ"ש העליון | צילום: נתי שוחט, פלאש 90, חדשות

ממשלת נתניהו ה-5 תבצע הפיכה במערכת המשפט? על פי הפרסומים הבוקר (שני) בעיתונים ישראל היום והארץ - במסגרת המשא ומתן הקואליציוני, הליכוד ואיחוד מפלגות הימין נערכות יחד לגל של חקיקה בכנסת הבאה שתגביל משמעותית את בית המשפט וגם תקדם פסקת התגברות מורחבת שתמנע בין היתר גם אפשרות להעמיד לדין את נתניהו.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

על פי הארץ, נתניהו מתכוון לצרף להסכמים עם השותפות לקואליציה ולקווי היסוד של הממשלה "נספח משפטי", שיכלול את תוכניתו לרפורמות במערכת המשפט. הוא גם מתכוון לקדם בכנסת הקרובה הצעת חוק שתשלול מבית המשפט העליון את הסמכות להתערב לא רק בנושאי חקיקה אלא גם בהחלטות מינהליות של הממשלה, השרים או הכנסת.

סירב לשמש כשר זמני. לוין (צילום: פלאש 90, חדשות)
המסמך יוצג כתנאי לכניסה לממשלה? נציג הלי | צילום: פלאש 90, חדשות

ההצעה, כך לפי הפרסום, נועדה למנוע את העמדתו לדין של נתניהו שחשוד בשלושה תיקים של שחיתות ושנגדו יוגש כתב אישום בכפוף לשימוע ותאפשר להפוך החלטה של העליון להסיר את חסינותו, אם תתקבל. החקיקה, שתרחיב את פסקת ההתגברות שכבר נידונה בעבר, תעמיד למעשה את החלטותיהם של נבחרי הציבור מעל לביקורת של בית המשפט - צעד שעד כה נמנע נתניהו מלתמוך בו באופן פומבי.

על פי פרסום אחר בנושא בישראל היום, המהפכה שמתכננות הליכוד ואיחוד מפלגות הימין במערכת המשפט נידונה במסמך שכולל 16 סעיפים שונים ושכותרתו: "משילות ומשפט". המסמך חובר על ידי איחוד מפלגות הימין ובימים האחרונים מתקיים דיון על סעיפיו בין נציגיה לבין צוות המשא ומתן של הליכוד.

נציג איחוד הימין ח"כ סמוטריץ' (צילום: החדשות)
נציג איחוד הימין ח"כ סמוטריץ' | צילום: החדשות

נציג איחוד מפלגות הימין, ח"כ בצלאל סמוטריץ', ונציג הליכוד, השר יריב לוין - ששניהם הצהירו כי בכוונתם להיות שר המשפטים הבא - קיימו כמה פגישות בנושא. נוסף על הדיונים בין השניים, בכוונת הליכוד להציג לכלל סיעות הקואליציה הבאה מסמך מפורט כנספח להסכמים, וזאת על מנת להבטיח את הרוב שדרוש להעברת הרפורמה. נתניהו מכיר את כלל הסעיפים, אך לפי הפרסום טרם אישר את כולם.

הליכוד: "פרשנות מגמתית ומטעה"

בין הסעיפים שנדונו בימים האחרונים לפי ישראל היום: סעיף שנוגע לפסקת התגברות כך שתאפשר לכנסת להחזיר חוקים שבג"ץ פסל על בסיס חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו; סעיף הנוגע לשינוי שיטת מינוי השופטים, שבמסגרתו יתקיים שימוע לפני מינוי השופטים, והממשלה תשמש הגוף הממנה; שינוי הרכב בית המשפט העליון, כך שמספר השופטים הנוכחי יגדל בארבעה נוספים, והגבלת כהונת השופטים ל־12 שנים; הגבלות על זכות העמידה, שיביאו לביטול העותרים הציבוריים בבג"ץ, ויקבעו שרק הנפגע הספציפי יוכל לעתור ולבקש סעד מבית המשפט העליון; צמצום עילת הסבירות, שבמסגרתו הקואליציה תעביר חוק שיאסור על בג"ץ לפסול חוקים והחלטות של נבחרי ציבור, ובהם הכנסת, הממשלה וראשי ערים, בטענה של חוסר סבירות; ותיקון לתקנון עבודת הממשלה, כך שהיועץ המשפטי לממשלה לא יורשה להגביל את עבודת הממשלה אלא רק לייעץ לה משפטית.

מהליכוד נמסר בתגובה: "במסגרת המשא ומתן הקואליציוני עולות הצעות שונות על ידי השותפות הקואליציוניות של הליכוד, לרבות בתחום השבת האיזון בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת. הפרסומים הסנסציוניים בתקשורת כוללים גם הצעות שלא נידונו, ופרשנות מגמתית ומטעה שנועדו למנוע כל ניסיון להחזיר את האיזון בין הרשות המחוקקת שנבחרה על ידי העם, לבין הרשות השופטת. העיקרון שימשיך להנחות את הליכוד הוא שמירה על בתי משפט עצמאיים וחזקים, אך אין זה אומר שבית המשפט הוא כל יכול".