שר הרווחה חיים כץ התייחס היום (ראשון) להחלטת היועץ המשפטי לממשלה להגיש נגדו כתב אישום בגין קבלת שוחד בכפוף לשימוע, וטען כי הוא והחשוד השני בתיק, מוטי בן ארי "חברי נפש מזה עשרות שנים". השר כץ הבהיר: "תיקון 44 הוא הכרחי למען האזרחים".
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
ביום חמישי הודיע היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לכץ כי הוא שוקל להגיש נגדו כתב אישום, בכפוף לשימוע, בפרשת ניירות הערך - בהמלצת פרקליט המדינה שי ניצן. כץ יואשם בקבלת שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והפרת אמונים.
הפרשה עוסקת בעבירות שביצע לכאורה השר כץ בזמן שכיהן כיו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, בין השנים 2005-2006 וכן בין 2009-2013. באותה תקופה התפתחה מערכת יחסים של "תן וקח" בינו לבין היועץ הפיננסי מרדכי בן ארי, שמייעץ בין השאר לחברת אקוויטל, אחת החברות הכלכליות המובילות במשק. במרכז האישום עומד תיקון 44 שהעביר, שלפי החשד היטיב עם בן ארי.
השר כץ התייחס להחלטה זמן קצר לפני ישיבת הממשלה: "תיקון 44 הוא תיקון הכרחי למען האזרחים במדינת ישראל, שהוסיף לקרנות הפנסיה מאות רבות של מיליונים שלא עברו לידיהם של הטייקונים". כץ חזר על טענתו כי בן ארי והוא "חברי נפש מזה עשרות שנים".
"אני בסביבות 20 שנה חבר כנסת. במהלך תקופתי, הייתי יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות והיום אני שר הרווחה. במהלך התקופה חוקקתי מעל 180 חוקים, שהיו רובם ככולם הטיבו עם האוכלוסיות החלשות בישראל", מסר כץ.
לפי החשד, במסגרת יחסים אלה השר כץ הזמין את מקורבו להיות מומחה של ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, מבלי שסיפר לחברי הוועדה שמדובר ביועץ הפיננסי האישי שלו. אותו יועץ הוצג כמעין "מומחה בלתי תלוי", תוך שהוועדה מתבקשת לאשר תיקון לחוק ניירות הערך, שיזם וניסח בן ארי עצמו. הצעת החוק אושרה לבסוף בוועדה והפכה לחוק.
"הקשר הכלכלי בין השניים כלל ציפייה והבנה הדדית כי בן ארי יוכל להשתמש בתפקידו הציבורי של השר כץ, בסמכויות הנתונות לו ובנגישות שהתפקיד מספק, לשם קבלת טובות הנאה שייטיבו עמו או עם קבוצת אקוויטל", ציינה הפרקליטות. כמו כן, כשכץ מונה לשר הוא החליט לפתוח חשבון נאמנות, שנוהל בפועל על-ידי בן ארי, תוך הסתרת עובדה זו ובניגוד לכללים החלים במצב דברים זה.