על פניו, נדמה שכל האמוציות של הפוליטיקאים ובכירי מערכת המשפט נשפכו השבוע בוועדת החוקה ללא סיבה ממשית. הנושא: הצעת חוק קטנה ושולית לפיה היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה ייבחרו דרך ועדת איתור - שהשר ימנה שלושה מחבריה - ולא במכרז. אבל מתחת לפני השטח הסיפור הוא שונה לגמרי וטומן בחובו סכנות: מה יקרה כשהיועץ המשפטי יהיה חבר או מקורב לשר? האם יוכל להבדיל בין טובת הציבור לטובתו האישית של השר שדאג למינויו?
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
היועץ המשפטי במשרדי הממשלה נועד לשרת את עובדי המשרד בהכוונה משפטית, לסייע לשר לממש מדיניות, אבל גם להוות שומר סף, זה שמתריע ומזהיר מפני סטיות מהחוק. עבור אנשי הבית היהודי, היועץ המשפטי של משרד הביטחון הוא אולי התפקיד המשמעותי ביותר, זה האיש שיקבע כיצד הרשויות יתנהלו בשטחי יהודה ושומרון. "זה הפיל בחדר, השטחים", מסביר עו"ד אחז בן ארי, לשעבר היועמ"ש למערכת הביטחון, את עמדתו. "זה לגרום לכך שאנשים שיושבים במשרות האלה לא יפריעו לה לעבוד בשטחים".
"אנשים שעובדים בתחום הזה מבינים לאן זה יכול להוביל", טוען בם ארי. "זה לא יקרה מייד, אבל לאורך זמן הסדר מהסוג הזה הוא ממש מסוכן מבחינת שלטון החוק במדינה. לא יכול להיות מצב שבו בשביל שלא יהיה מצב שיגידו: לא, נביא מישהו שיגיד לנו תמיד: כן. זה לא מתקבל על הדעת, ואני מציע לכל האזרחים להתחיל להיות מודאגים".
"המשרד הממשלתי הוא לא עסק של השר"
שקד מודה שהופתעה מעוצמת ההתנגדות: "לא חשבתי שזה כזה משנה אם זה מכרז או ועדת איתור". לדבריה, המחאה נובעת מכך ש"לאנשים לא נוח שמזיזים את הגבינה, אם קצת משנים סדרי עולם ממכרז לוועדת איתור, כבר כולם קמים וזועקים. כששרים יוכלו להתערב בבחירת היועצים המשפטיים הם ימנו בדיוק את האנשים האלה - אנשים שמבינים שמבחינה מקצועית הם צריכים ליישם את המדיניות של השר ולא את המדיניות של עצמם".
"דבר שעובד, כלי שהוא טוב - למה לקלקל אותו? למה לשבור אותו?", תוהה אליקים רובינשטיין, לשעבר המשנה לנשיאת בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה. "למה לתקן אותו? הוא לא צריך תיקון. אלה שומרי סף ואלה שרים, כל אחד - יש לו תפקיד. המשרד הממשלתי הוא לא עסק של השר, הוא מקום שהשר צריך לממש בו מדיניות וצריך לעזור לו לממש את המדיניות, אבל העזרה היא בגדרי החוק וזה התפקיד של היועץ המשפטי".
התזמון של השרה שקד יכול היה להיות טוב יותר. רק החודש נחשפנו למעמד הבעייתי ממילא של יועץ משפטי במשרדי ממשלה, וזה עוד לפני השינוי המוצע בחוק. במהלך שנוי במחלוקת, במשרד התרבות והספורט שריינו לעצמם כרטיסים למשחק שתוכנן מול ארגנטינה, ודילגו על היועצת שלהם. במקרה אחר שפרסם השבוע גיא פלג העידה שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית במשרד ראש הממשלה, מה עבר עליה כשנדרשה לאשר בקשות רבות של משפחת נתניהו לתיקונים ממעונם הפרטי שבקיסריה. "אילו היועץ המשפטי היה איש אמונו של ראש הממשלה, בשיטה המוצעת לא בטוח שכל זה היה בכלל מתעורר", מסביר בן ארי, "היינו משלמים את כל החשבונות".
מול כל בכירי המערכת המשפטית עומד כרגיל שר המשפטים לשעבר, פרופסור דניאל פרידמן, שזוכר היטב את הניסיון שלו לפצל את סמכויות היועץ המשפטי לממשלה וגם את מי שטרפד הכול. "היה בלתי אפשרי להעביר את זה כשהיועץ המשפטי בעצמו מתנגד לזה, ואני חושב שהיום תמצא הסכמה מאוד רחבה שצריך להפריד את התיקים, שמנדלבליט לא צריך לטפל בתיקי ראש הממשלה ואתה לא יכול לממש את זה כי בתוך משרד המשפטים קיימת התנגדות לזה". לדברי פרידמן, "אין לי ספק שפה מתנהל מאבק על ידי המערכת המשפטית שמעוניינת להמשיך בשיטה שלה, שהיא ממנה את עצמה".
שיטת הבחירה של יועצים משפטיים ברשויות מקומיות די דומה להצעה של שקד לגבי היועצים במשרדי הממשלה, ולאור הרשימה המתארכת של ראשי הערים החשודים בפלילים, ספק אם זו שיטת הבחירה המוצלחת ביותר. כך למשל העימות של עו"ד יוסי חביליו, לשעבר היועץ המשפטי בעיריית ירושלים, עם ראש העיר לופוליאנסקי שהתנגד למצעד הגאווה הוביל להדחתו. "הרי אם מי שממנה אותך זה השר, או שמי ששולט על המינוי שלך זה השר, אז קודם כול מראש הוא יביא בן אדם שהוא יחשוב שהוא יהיה שפוט שלו", טוען חביליו, "אז זו כבר בעיה ואדם כזה לא ימלא את תפקידו להיות נאמן הציבור".
מנגד, פרופ' פרידמן טוען: "כשהיועץ המשפטי אומר 'אני מייצג את הציבור' הוא בעצם אומר: 'אני עושה את מה שלדעתי הדבר הנכון'. הוא לא יכול לשמוע, הוא לא יודע מה דעת הציבור, הוא אומר: 'לפי דעתי, זה מה שהציבור צריך לחשוב או שהוא חושב'". שרת המשפטים שקד מתעקשת כי "אי אפשר להתייחס לשרים כאל עבריינים וכאל אנשים שאינם יודעים לבחור אנשים נכונים. זה ההיפך, אנחנו רוצים להצליח בתפקיד שלנו, אנחנו רוצים להצליח במשרד שלנו ובשביל להצליח אנחנו צריכים שאנשים טובים יעבדו תחתינו".
בתחום עקיפת שומרי הסף הצעת החוק הזו לא תסבול מבדידות. הממשלה הנוכחית מנסה להרחיב את מאגר הדירקטורים בחברות הממשלתיות, להפוך את תפקיד המשנה למנכ"ל במשרד ממשלתי למשרת אמון של השר, ונרשמת התעקשות להקפיץ עובדת מקורבת שאינה בכירה לראש הפירמידה, לנציבת שירות המדינה. "הצבר של המקרים והכיוון שלהם הם מאוד מאוד מדאיגים", מזהיר אחז בן ארי. "אם גם יורידו את היועץ המשפטי, שזה כמעט הילד ההולנדי האחרון בתוך המשרד אנחנו נקבל פה מדינה אחרת, אני מתפלא שאנשים לא מבינים את זה".