"זה לא עניין של כוח". נאור (ארכיון) (צילום: פלאש 90)
"זה לא עניין של כוח". נאור (ארכיון) | צילום: פלאש 90

נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, מרים נאור, תקפה את פסקת ההתגברות שנועדה לאפשר לחוקק מחדש חוקים שנפסלו בבג"ץ. "מי אמר שצריך את פסקת ההתגברות?", אמרה היום (ראשון) בכנס השנתי ה-18 של לשכת עורכי הדין באילת. "מאיפה המוסכמה הזו? מאיפה ההנחה המובנת מאליה שיש צורך בפסקת ההתגברות?". לדבריה, החוק נולד כתוצאה מפשרה פוליטית.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

"באיזה עולם אנחנו רוצים לחיות, בעולם שבו בית המשפט הוא חסר סמכות?", תהתה נאור. "זה לא עניין של כוח". האירוע התקיים באילת במעמד יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, השופטת (בדימוס) מרים נאור, לשעבר נשיאת בית המשפט העליון וראש לשכת עורכי הדין אפי נוה.

לדברי נאור, הקשר בין גירוש המסתננים לפסקת ההתגברות הוא מקרי בהחלט. "אני חושבת שהעליהום שעושים על בית המשפט העליון בנושא המסתננים הוא לא מוצדק", אמרה. "יש דרכים לפתור את זה. יש שלוש רשויות וצריך למצוא את האיזון ביניהן. ביום שהושבעה הנשיאה חיות, יו"ר הכנסת, ראש הממשלה ואנוכי, כל אחד לחוד, אכן דיברנו על הצורך בהידברות - אבל הידברות זה לא להניח על השולחן את הצעת החוק שעברה עכשיו בוועדת השרים. יש אמצעים משפטיים כדי לפזר את האוכלוסייה".

יצא לנבצרות. אפי נוה (צילום: הלל מאיר/TPS‎, חדשות)
יו"ר לשכת עורכי הדין, אפי נוה | צילום: הלל מאיר/TPS‎, חדשות

כשנשאלה בעניין פסיקותיה בעניין המסתננים, נאור הדגישה כי בשלוש מקרים שונים היה צורך לפסול הוראות מסוימות בחוקים שבעיני הרכב השופטים לא עמד בקנה אחד עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. "במדינות דמוקרטיות, אני מזכירה את קנדה ועוד כמה, לא משתמשים בדבר הזה בכלל ופסקת ההתגברות נולדה כפשרה פוליטית והשימוש בה הוא במדינות בלא שלטון מרכזי", אמרה. "אף לא פעם אחת".

נאור הוסיפה: "למה צריך להתגבר על הוראות 'חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו'? ישים כל אחד ואחד מהיושבים כאן את עצמו לרגע כשהוא נזקק להכרעה שיפוטית כשיש לו רושם שחוק מסוים עושה לו אישית עוול, שהוא נוגד את 'חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו'".

גם יו"ר לשכת עורכי הדין, אפי נוה, נשאל לגבי עמדתו בנוגע לפסקת ההתגברות. "פסקת ההתגברות לדעתי האישית היא שגויה", השיב. "אם רוצים להגביל פסילת חוקים על ידי העליון, צריך להגיע להסכמה. אפשר בקלות להגיע לתוצאה בלי להתעמת עם בית המשפט העליון. למשל, כשרוצים לבטל חוק, הדבר חייב להיעשות ברוב גדול של שופטים, ושרת המשפטים יכולה להשפיע על מינוי שופטים - אז אפשר להשיג את אותה תוצאה ללא יצירת אנטגוניזם".