תופעת השיימינג הולכת ומתרחבת בעידן הרשתות החברתיות. כל מי שיושב מאחורי המקלדת יכול לפרסם ככל העולה על רוחו ולהפיץ דברים פוגעניים ללא מאמץ מיוחד - בין אם הדברים נכונים ובין אם לא. כולנו חשופים לפגיעה מסוג זו שיכולה לגרום לבידוד חברתי, לאיבוד מקום עבודה ואף לכך שאנשים יפגעו בעצמם. אבל, לרובנו עדיין לא לגמרי ברור מהם החוקים והגבולות שבמסגרתם ניתן לפרסם דברים ברשתות ומתי ניתן לתבוע בגין פרסום כזה. עו"ד דניאל שריד, מומחה לתביעות נזיקין ועוולות חברתיות, עושה סדר בחוקי השיימינג.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו 

חוק איסור לשון הרע מאפשר לנו להגן על זכותנו לשם טוב ומאפשר לנו לתבוע פיצויים ממי שהוציא דיבה כלפינו ופגע בשמנו הטוב הן לפי החוק עצמו והן לפי פקודת הנזיקין. לפי סעיף 6 לחוק, מי שמפרסם לשון הרע דינו מאסר של שנה וכך, מלבד הסיכון האזרחי ישנה גם סנקציה פלילית.

אם התנאים האלו מתקיימים תוכלו לתבוע:

במידה ונתקלתם בתוכן פוגעני עליכם שמופץ ברשתות, יש לשמור את כל הראיות שקשורות לתוכן, החל מהפוסט או התמונה עצמה שפורסמה ועד לתגובות. בבוא העת תצטרכו להציג ראיות אלו והן יהוו את הבסיס לתביעה שלכם.

לגבי התוכן עצמו, עליכם לוודא מספר דברים שלפיהם התוכן יוגדר כפוגעני. אם הדברים שנכתבו פגעו או שמטרתם הייתה לפגוע או לבזות אתכם בשל מוצאכם, מקום עבודתכם, נטייתכם המינית, גילכם, אמונתכם או מגבלה שממנה אתם סובלים - אתם יכולים לתבוע את הכותב.

עו
עו"ד דניאל שריד, מומחה לתביעות נזיקין וע | צילום: סטודיו גל גבע

חשוב גם לשים לב למטרת הכותב. על מנת לנצח בתביעה מסוג זה ולטהר את שמכם הטוב, עליכם להוכיח בבית המשפט כי הפרסום ו/או השמעת הדברים הועברו בדרך שפגעה בכם, תוך מטרה מכוונת לפגוע בכם - ללא אינטרס ממשי של הציבור לקבל את המידע שפורסם.

כמו כן, אם הדברים אינם נכונים תוכלו לבסס את תביעתכם על בסיס "אמת דיברתי" ותביעת לשון הרע תהיה על הוצאת דיבה שמתבססת על עובדות לא נכונות שהופצו כדי להשחיר שמו הטוב של אדם. במידה והדברים אמיתיים ומוכח כי יש בהם עניין לציבור לא תוכלו לתבוע את כותב ומפיץ התוכן.

לפניות לכתבת: avivitm@ch2news.co.il