ניסוי רפואי בוצע בבת 70 - ללא ידיעתה: זו ההאשמה העומדת בבסיס כתב תביעה שהגישה האישה כנגד המנתח, פרופסור מנחם נוימן, ובית החולים אסותא. לטענת האישה, טרם הניתוח שנער הובטח לה כי מדובר בניתוח פשוט להרמת רצפת האגן - אולם בפועל, לאחר הניתוח סבלה מכאבים, דימומים ודלקות שהגבילו אותה מאוד עד כדי קביעת 50% נכות.
לעדכונים נוספים ולשליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
על פי כתב התביעה, לאחר הניתוח התלוננה האישה על כאבים ודימומים, והרופא רשם לה טיפול אנטיביוטי - במקום לשלוח אותה לבדיקת אולטרסאונד פשוטה. רק שלושה ימים לפני הטיסה לסין, כאשר לא חל כל שיפור במצבה, עדכן אותה פרופסור נוימן כי ההחלמה הסתבכה והיא תזדקק לניתוח נוסף, ותיאלץ לבטל את טיסתה המתוכננת, אותה ארגנה לאחר ובעקבות הבטחות המנתח.
בניתוח זה אף הוסר מגופה של האישה פד שנשכח בעת הניתוח, דבר שאמור היה להתגלות כבר בספירת המלאי בתום הניתוח או באמצעות בדיקת אולטרסאונד פשוטה שהיה ניתן לבצע על מנת להבין את מקור הדימומים, במקום טיפול תרופתי מיותר.
מנהל מחלקה מבית החולים וולפסון ששימש כמומחה מטעם התביעה, אותה הגיש עורך הדין בנו גליקמן, בדק את התובעת ואת המסמכים הרפואיים וקבע כי בטרם הניתוח סבלה האישה מתופעה קלה ותקינה לאישה בגילה. לדבריו, פרופסור נוימן ובית החולים פעלו בניגוד להנחיות וחוזרי משרד הבריאות כשלא קיבלו את הסכמתה לשימוש ברשת מסוג פרוסימו אחורית בה נעשה שימוש בניתוח - מהלך לא מוכר, הנחשב לפרוצדורה ניסיונית שיש לבצע תוך פרוטוקול ניסויי ורק לאחר קבלת אישור ועדת הלסינקי והסכמת החולה.
עוד הוסיף המומחה כי בעקבות הניתוח והזיהוי המאוחר של הימצאות הפד בגופה של התובעת נוצרה מוגלה שהובילה לפגיעה בסוגרים של האישה, לה נקבעו 50% נכות. לבסוף, הדגיש כי לו הייתה מקבלת האישה הסבר על התוצאות האפשריות של הניסוי, הייתה מסרבת לעבור אותו.
כעת תובעת האישה פיצוי בגובה מיליון וחצי שקלים בשל הפגיעה באוטונומיה, טיפולים רפואיים, כאב ועוד - זאת בנוסף לפיצויים בגין הוצאות נסיעה וניידות, שכן התובעת אינה יכולה יותר להתנייד בתחבורה ציבורית ונאלצת לתכנן את כל נסיעותיה בהתאם לאפשרויות גישה לשירותים בשל הפגיעה.
מבית החולים אסותא נמסר בתגובה: "התביעה טרם התקבלה בבית החולים, וכשתתקבל נגיב כמקובל בבית המשפט".