ארה
אילוסטרציה | צילום: 123FR \ BUNDIT SINGHAKUL

בית הדין הארצי לעבודה, קבע היום (רביעי) כי החתמת שעון נוכחות ביומטרי במקום העבודה עלולה לפגוע בפרטיותו של העובד. בדיון נקבע כי דרישת עיריית קלנסווה מעובדות החינוך למסור את טביעות אצבעותיהן מבוטלת.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

בבית הדין האזורי לעבודה נדונו שתי בקשות צד בסכסוך קיבוצי שעניינן בשעון נוכחות ביומטרי שהתקינה עיריית קלנסווה, ובכפייתה את עובדות החינוך בעיר למסור טביעות אצבע לשם שימוש בשעון. בית הדין האזורי קבע כי העירייה רשאית לבצע רישום נוכחות באמצעותו, וכי היא אינה מחויבת להיוועץ בעניין זה עם נציגות העובדים. השופטת בבית הדין האזורי, לאה גליקסמן, הפכה את ההחלטה הזו בעקבות ערעור של ההסתדרות.

במסגרת הערעור הגישו את עמדותיהם היועץ המשפטי לממשלה, מרכז השלטון המקומי, עמותת "קו לעובד", האגודה לזכויות האזרח בישראל, התאחדות התעשיינים ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים.

"סיכון כבד לשימוש לרעה בטביעת האצבע"

בפסק הדין כתבה השופטת: "כפיית עובדות החינוך למסור טביעת אצבע לשם שימוש בשעון הביומטרי, תוך איום (ומימושו) לשלול את שכרן אם לא יעשו כן, מגלמת בתוכה פגיעה שלא כדין בזכותן לפרטיות ובזכותן לאוטונומיה על גופן, ומהווה הפרה מצד העירייה של חובות תום הלב וההגינות המוגברות המוטלות עליה כמעסיקה".

"טביעת אצבע היא מידע ביומטרי, וככזו אצורים בה נתונים אנושיים פיזיולוגיים ייחודיים והיא משמשת מפתח למידע אישי רב", הסבירה השופטת. "טביעת אצבע היא מידע פרטי-אישי של אדם, ומסירתה לאחר פוגעת, כבר בעצם המסירה, בפרטיות ובאוטונומיה של המוסר. פגיעה נוספת ונפרדת בפרטיות ובאוטונומיה נגרמת כתוצאה מהסיכון הכבד לשימוש לרעה בטביעת האצבע או לשימוש בה שלא למטרה שלשמה נמסרה".

מאחר שטביעת אצבע היא מידע אישי, נכתב עוד, "חולשות עליה הוראות החקיקה והפסיקה הרלוונטיות לזכות לפרטיות". לפיכך, כתבה השופטת, "אין בנמצא כל הוראה שבדין הקובעת באופן מפורש שמעסיק רשאי לדרוש מעובד טביעת אצבע (או כל מידע ביומטרי אחר), לא בכלל ולא לשם שימוש במערכת נוכחות ביומטרית בפרט".