אילוסטרציה
אילוסטרציה | צילום: רויטרס

בית המשפט העליון דן הבוקר (שני) בעתירה של בני זוג שדרשו להכיר בנישואים גאים בישראל. במהלך הדיון הפנתה השופטת שאלה: "עד מתי תכיר מדינת ישראל בדין תורה לנישואים?".

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

העתירה של האגודה למען הלהט"ב היא נגד משרד הפנים, הכנסת והרבנות, והיא דורשת מבג"ץ להכיר ‏בנישואים ‏גאים או להעביר את סמכויות בתי הדין הרבניים לבית הדין לענייני משפחה או לקבוע כי ‏החוק ‏במתכונתו הנוכחית פוגע פגיעה לא חוקתית בזכות לשוויון ובזכות לחיי משפחה.‏

העותרים מצד האגודה למען הלהט"ב והיו"ר אמרי קלמן, הם בני הזוג בן-אורי לנדסברג ומשה ‏כ"ץ ‏המבקשים להכיר בנישואיהם, וכן רואי חסון, אור קרבקי ואלירם אהרון.‏ עמדת הכנסת ועמדת המדינה הוגשו לבג"ץ – ושתיהן ביקשו לפסול את העתירה.‏

גאווה, דגל, גאה, מצעד
צילום: רויטרס, חדשות

השופטים אליקים רובינשטין, ענת ברון וניל הנדל האזינו לטענות העותרים. בסיום שאלה השופטת ברון: "עד מתי תכיר מדינת ישראל בדין תורה לנישואים? הרי יש התקדמות בהכרה בקהילה הלהט"בית בכל העולם".

"הטיעונים של פרקליטות המדינה נגד העתירה ‏מקוממים וחושפים את האבסורד ואת האפליה המובהקת נגד הקהילה הגאה", אמרו חן אריאלי ואמרי קלמן יו"ר שותפים של האגודה למען הלהט"ב. "מדינת ישראל אינה ‏מוסד דתי גם אם מעסיקה מוסדות דתיים תחתיה. תורת ישראל לא מכירה כלל ברעיון של מדינת הלאום, שהוא רעיון אזרחי שצריך לתת מענה לאזרחי המדינה, לא משנה מה דתם. כל הסקרים האחרונים שנעשו בנושא מוכיחים ‏ללא צל של ספק שתושבי ישראל מקבלים בברכה את הרעיון של נישואים אזרחיים בכלל ונישואים של זוגות מאותו המין, יותר ‏מאשר במרבית המדינות שכבר אישרו נישואים גאים. שוב ושוב מוכיחה ממשלת ישראל שהדרך ‏היחידה שבה מתאפשר לקהילה הגאה לעמוד על זכויותיה – היא באמצעות בג"ץ".

מחר ידון בג"ץ בפעם האחרונה בעתירתם של איתי פנקס ארד, עמותת אבות גאים ואחרים בדרישה להכיר בפונדקאות לבני זוג להט"בים ולהורים יחידנים. לאחר הדיון הזה צפוי בית המשפט לפסוק את ‏החלטתו.‏

עו"ד אירית רוזנבלום, מנכ"לית ומייסדת 'משפחה חדשה', אמרה בתגובה לדיון: "שאלתה של השופטת ברון 'עד מתי תכיר מדינת ישראל בדין תורה לנישואים?' נשאלת על ידי ציבור גדול מאוד בישראל שנאלץ להתמודד עם התערבות בלתי פוסקת של אלו המתיימרים לדבר בשם הדת, בחיי המשפחה. לא מדובר בגזירת גורל. הציבור הלא דתי צריך להפסיק לנסות לשנות את הממסד הדתי, שהפך למעשה לגוף שכל עניינו התערבות בחיי החילונים. יש אלטרנטיבות לרבנות דוגמת תעודת הזוגיות וצריך לפנות אליהן ולרוקן את הרבנות ואת הממסד הדתי מתוכן".