אם לפגה שנולדה עם שיתוק מוחין תובעת מיליונים: הוריה של ילדה בת 6 הגישו תביעה בטענה שבית החולים וקופת החולים "לא ביצעו בזמן" את הבדיקות הרפואיות המתאימות לאם. על פי התביעה שהוגשה נגד בית החולים בילינסון וקופת חולים לאומית, הגופים הרפואיים גילו באיחור שהאם סבלה ממחלת קרישת דם - מחלה שגרמה לשטף דם במוח ושיתוק מוחין לבת.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
את התביעה הגישו בשם ההורים עורכי הדין ברק אביבי ואסף נוי לבית המשפט המחוזי בתל אביב, תוך שהם מסתמכים על חוות דעת שקבעה כי "אין ספק שאבחנה נכונה וטיפול מתאים היו מונעים טרגדיה אנושית זו".
האם, בת 43 כיום, נכנסה להיריון שלוש פעמים: בפעם הראשונה היא ילדה תינוקת בשבוע ה-32 עקב פיגור בגדילת העובר, את ההיריון השני נאלצה להפסיק עקב מום בעובר ובהיריון השלישי ילדה פגה עם שיתוק מוחין.
"לא בדקו את התיק הרפואי ואת הבעיות שהיו לי"
רק בשנת 2012, 11 שנה לאחר ההיריון הראשון, אובחן כי האם סובלת ממוטציה גנטית הגורמת להפרעה במנגנון קרישת הדם, והיא זו שגרמה לסיבוכים בכל ההיריונות. המומחה קבע בחוות דעתו כי אם היו מבחינים במחלת הקרישה בזמן, ניתן היה להעניק לאם טיפול מתאים שהיה מונע את נכותה של הפגה. עקב שיתוק המוחין סובלת הילדה מנכות בשיעור של 50% לצמיתות, ולכן הוריה תובעים מיליונים בגין אובדן השתכרות עתידית של התינוקת.
כמו כן, תובעת המשפחה ימי חופשה, ימי עבודה, קידום בעבודה ואובדן שעות נוספות של הוריה, שנעדרו פעמים רבות מהעבודה כדי לסייע בטיפול בנכדה. בתביעה דרשו ההורים פיצוי גם בגין הוצאות על טיפול סיעודי, עזרה בבית, תרופות, טיפולים, כאב, סבל ואיבוד הנאות החיים.
"לי הייתה חוויה ממש לא נעימה בהיריון הראשון בבית החולים בילינסון", סיפרה האם. "ילדתי את הילד בשבוע 32 אחרי רעלת היריון קשה, אבל החלטתי לחזור לשם דווקא בגלל שיש להם את כל הרקע שלי. ידעתי שיכול להיות שבלידה השנייה יכולה להתפתח בעיה שהיא זהה, אבל היה להם את הרקע שלי אז חשבתי שיהיה בסדר. ב-2001 עשו לי בדיקת קרשיות וראו שיש לי קרישה, מה שיכול להצביע על בעיה שמצריכה טיפול תרופתי".
"בבית החולים לא בדקו את התיק הרפואי שלי ואת כל הבעיות שהיו לי", היא הוסיפה. "זה כואב כי מכל המהלך הזה יצאה לי ילדה עם שיתוק מוחין. תמיד הייתה לי הרגשה שלא טיפלו בי כמו שצריך. הייתי קבועה אצלם באשפוז, מהשבוע ה-23, זה לא שזה היה פתאומי. אז אין אפשרות שהם לא ידעו את המצב שלי. הייתי בטוחה שהם ראו את הכל, את כל הבדיקות הקודמות שעשיתי, במיוחד כשהם ידעו שהייתה לי רעלת היריון". לדבריה, "אם היו נכנסים להיסטוריה הרפואית שלי, אני מניחה שלא הייתי מגיעה למצב של ללדת ילדה בשבוע ה-30 עם פגיעה מוחית. אנחנו רק יכולים להפיק את הלקחים".
עורכי הדין של ההורים, העוסקים בתביעות רשלנות רפואית, טוענים שבית החולים בילינסון וקופת חולים לאומית התרשלו בכך שלא נתנו הוראות לביצוע בדיקות קרישה ולא התייחסו לבדיקות בלתי תקינות של תפקודי הקרישה - תוך סיכון האם וחיי העובר. לטענתם, תוצאות בלתי תקינות של בדיקות קרישת הדם שבוצעו לאם במהלך הלידה הראשונה בשנת 2001, היו צריכות להדליק נורה אדומה בבית החולים ובקופת החולים כדי להמליץ לפחות על ביצוע בירור מעמיק יותר שהיה מגלה את המוטציה הקשורה למנגנון הקרישה.
מקופת חולים לאומית נמסר בתגובה: "התביעה התקבלה במשרדנו. תשובה מפורטת תימסר לבית המשפט".
מבית החולים בילינסון נמסר בתגובה: "עד כה לא התקבלה התביעה בבית החולים. לכשתתקבל, נלמד את הטענות ונגיב, כמקובל, בבית המשפט".
לפניות לכתבת: ch2news.avivitm@gmail.com