עלייה בתלונות המוצדקות על שופטים, כך עולה מדוח נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אליעזר ריבלין, שהוגש היום (רביעי). הדוח, העוסק בתלונות על שופטים ובתי משפט שהתקבלו בשנת 2015, מראה כי מתוך יותר מ-800 תלונות, 96 היו מוצדקות. זאת בניגוד לשנה שעברה, אז רק 55 מהתלונות נמצאו מוצדקות, והיתר נסגרו או לא נבדקו מכיוון שלא עמדו בדרישות.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
הדוח, המונה 824 תלונות בנציבות, הוגש לנשיאת בית המשפט העליון מרים נאור ומנהל בית המשפט. מנתוני הדוח עולה כי בשנת 2015 חלה עלייה בשיעור התלונות שנמצאו מוצדקות מתוך כלל התלונות שהתבררו לגופן - 18% לעומת 11% בשנת 2014.
על פי הדוח, השיעור הגבוה ביותר של תלונות שנמצאו מוצדקות, מכלל התלונות המוצדקות, מתייחס להתמשכות הליכים ועיכוב במתן החלטות ופסקי דין. עוד מציין הדוח כי בשנה החולפת רשמה נשיאת בית המשפט העליון אזהרה חמורה לשופט אחד ונזיפה חמורה לשופט אחר בעקבות שתי תלונות שנמצאו מוצדקות.
כ-68 תלונות התקבלו בממוצע מדי חודש, לעומת שנת 2014 שבה נרשמו כ-66 תלונות בכל חודש. זמן הבירור הממוצע בתלונות שבוררו לגופן עמד על כ-70 ימים. טרם הסתיימו בדיקתן של 97 תלונות.
"בטוח שהסניגוריה שמחה מאוד להיפטר מאחד כמוך"
סוגי התלונות התחלקו לשלושה: סוג התלונה הראשון התייחס להתנהגות שופט בשל שימוש במלים או בביטויים פוגעניים, הרמת קול שלא לצורך, הפעלת לחץ מופרז לפשרה, הפגנת זלזול, חוסר סבלנות ועוד. הסוג השני היה של תלונות על דרך ניהול משפט, הכוללת התמשכות ההליך וליקויים בניהול המשפט בכלל והתחלת המשפט באיחור בפרט. סוג התלונה השלישי הוא פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי, וביניהם הימצאות השופט בניגוד עניינים ופגיעה בזכות הטיעון.
הדוח מציין מקרה בו השמיע השופט התבטאות מעליבה ופוגענית על רקע שחרור הסניגוריה הציבורית מייצוגו של בעל דין. בתלונתו לנציבות טען מתלונן כי לאחר שהסביר את בקשתו לייצג את עצמו פנה אליו אחד השופטים ואמר לו בזלזול ובבוטות: "אני בטוח שהסניגוריה הציבורית שמחה מאוד להיפטר מאחד כמוך". הנציב הצדיק את התלונה וקבע, כי האמירה נאמרה וכי מדובר בהתבטאות קשה, מעליבה, פוגענית, בוטה ומיותרת, ממנה ראוי היה להימנע.
מקרה נוסף שמוזכר בדוח התרחש במהלך דיון בסכסוך משפחתי. בעת חקירת הבעל, התבטא שופט בצורה חסרת רגישות כלפי האישה. לדבריה, לאחר שהעיד הבעל על מריבה גדולה שהתרחשה ביניהם, שבעקבותיה נסגרה המתלוננת בחדרה ואיימה לקפוץ מהמרפסת, שאל השופט את הבעל אם הצדדים גרים בבית פרטי. לאחר שהבעל השיב בחיוב, אמר השופט: "נו איזה גג בדיוק? אם היו גרים בקומה שלושים, קומה ארבעים, קומה רביעית, חמישית". בהחלטת הנציב נקבע כי אמירת השופט הייתה מיותרת, בלתי רגישה ובלתי רלוונטית, וראוי היה שהשופט ינהג ביתר זהירות ויביע את עמדתו בסוגיה במסגרת פסק הדין ולא בעיצומה של חקירת הבעל.