הדיון המשפטי על מתווה הגז מסתעף: בתום הדיון הדרמטי בבג"ץ, שנערך בשבוע שעבר בהשתתפות תקדימית של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ביקשו השופטים מהמדינה לנמק מדוע לא לאשר את המתווה - או לכל הפחות את "פסקת היציבות", שמאפשרת לחברות הגז "שקט" של 10 שנים ללא שינויים מצד הממשלה - באמצעות חקיקה. היום (ראשון) הגישה המדינה תשובה, בה הסבירה כי הדבר יהווה תקדים בעייתי מול חברות במקרים נוספים - וגם טענה כי הליך החקיקה עלול לסכל את מתווה הגז.
לעדכונים נוספים ולשליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
"עמדת המדינה היא שאין מקום לנקוט בדרך של חקיקה לשם עיגון הוראות פרק היציבות שנקבעו בהחלטת הממשלה", הסביה המדינה בהודעה שהוגשה באמצעות עורכי הדין ענר הלמן ורן רוזנברג ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה. לאחר הדיון, לפי הודעת המדינה, דנו בנושא הגורמים המדיניים והמשפטיים הבכירים ביותר – בהם ראש הממשלה נתניהו, שר האנרגיה שטייניץ והיועץ המשפטי לממשל יהודה וינשטיין.
לדברי נציגי המדינה, פרק היציבות מהווה "הסדר סביר וראוי שאינו חורג מדיני המשפט, שבלעדיו מתעורר חשש כבד כי לא ניתן יהיה לפתח את מאגרי הגז הטבעי". עוד הדגישו הפרקליטים כי הממשלה מוסמכת לאשר את פרק היציבות כהחלטת ממשלה, שהיא הרשות המבצעת. עובדה נוספת שציינו המשיבים היא שהיציבות צומצמה לתחומים בהם כבר נערכו רפורמות "כך שהסיכוי שיחול בהם שינוי משמעותי נוסף בשנים הקרובות, שביצועו סותר את המתווה, הוא מלכתחילה קטן ביותר".
פרט נוסף שציינה המדינה היא שהמתווה אושר ברוב קולות בכנסת בחודש ספטמבר: "תמיכת המליאה מחזקת עד מאוד את הלגיטימיות הדמוקרטית של החלטת הממשלה". לאחר שנימקו מדוע ההחלטות שהתקבלו מספיקות, הוסיפו נציגי המדינה כי "פנייה לקידום הליכי חקיקה בסוגיית יציבות צפויה להביא בסבירות גבוהה לכדי סיכולו של המתווה - לא מדובר בחוק שניתן לחוקק בתוך זמן קצר, מדובר על עיכוב של חודשים ארוכים".
בשלב זה ציינו הפרקליטים את שיקולי הביטחון והחוץ שנובעים מאישור המתווה. עוד פוחדים במדינה מתקדים לפיו כל הסכם ידרוש חקיקה: "לאימוץ הוראות היציבות באמצעות חקיקה ראשית עלולות להיות השלכות רוחב, אשר יקשו על יכולתה של הממשלה להסדיר נושאים נוספים מול גורמים עסקיים מבלי שהללו ידרשו שהדבר ייעשה באמצעות חקיקה ראשית".
לבסוף, ביקשו נציגי המדינה כי "גם אם תיקבע בפסק הדין הלכה חדשה, לפיה ללא עיגון בחקיקה ראשית לא ניתן לתת הבטחה מנהלית, ראוי לדעת המדינה שהלכה חדשה שכזו תחול באופן צופה פני עתיד ולא תחול על מתווה הגז הטבעי".