סערת האג: ביום שאחרי החלטת בית הדין הבינלאומי לפתוח בבדיקת חשדות, שלפיהם ישראל ביצעה פשעי מלחמה בעזה במהלך מבצע "צוק איתן" ואחרי התגובות הסוערות, מסביר מומחה למשפט בינלאומי כי הסיכוי להרשעה נמוך מאוד. לטענתו, בהתחשב ברגישות הפוליטית של הנושא, גם אם אכן תתנהל תביעה סביר להניח שבית המשפט יגרור אותה במשך שנים ארוכות כדי להתחמק מדיון בנושא.
פרופ' רובי סיבל, מומחה למשפט בינלאומי וליחסים בינלאומיים מהאוניברסיטה העברית, אמר הבוקר לחדשות 2 online כי הבדיקה היא תהליך ראשוני, שמשם הדרך למשפט עדיין ארוכה: "פקידי בית המשפט מקבלים אלפי פניות מכל מיני אנשים על עבירות שנעשו לכאורה, ולפני שהם נכנסים לבדיקה רצינית הם עושים בדיקה ראשונית - לראות אם יש בכלל סמכות לבית הדין ואם מדובר בעבירה של פשע מלחמה או פשע נגד האנושות. זה המצב שבו אנחנו נמצאים".
פרופ' סיבל תיאר את התהליך שעוד יש לעבור בדרך לניהול משפט נגד ישראל: "רק אם השופטים מגיעים למסקנה שמדובר בעבירה חמורה שיש בה עניין ציבורי, אז הם מחליטים אם לפתוח בחקירה רשמית, ולשם כך צריך אישור של הרכב מצומצם של שופטים. בשלב שבו אנו נמצאים כרגע לא מזמינים עדים או מנהלים חקירה עצמאית, אלא רק עוברים על חומר ורואים האם יש לכאורה מקום לטפל בנושא. כרגע איש לא יעיד".
"הסיכוי להרשעה של ישראלים בעתיד הקרוב הוא קלוש"
"אם הם מגיעים למסקנה שיש ממש בתלונות הם יכולים לפתוח בחקירה. אם ישראל הייתה חברה בבית הדין, והיא לא, או אם מישהו מישראל ביצע פשע בשטח של מדינה שהיא חברה בבית הדין - אז יש לבית הדין סמכות לחקור. פלסטין הצטרפה כמדינה לבית הדין ולכן אם תיאורטית יוחלט שבוצע פשע מלחמה בשטח של מדינת פלסטין אז יש לכאורה סמכות לחקירה. לא הייתה להם הגדרה גיאוגרפית למהי מדינת פלסטין, אבל רצועת עזה לרוב כלולה בשטחי פלסטין מבחינה בינלאומית".
לדברי, פרופ' סיבל החקירה יכולה לפגוע גם בפלסטינים: "מדיניות בית הדין אומרת שהם מעולם לא יחקרו סכסוך נגד צד אחד, כלומר חקירה בנושא תכלול גם חקירה של הפלסטינים ושל הירי לישראל".
כך או כך, הוא טוען כי בית דין המודע לפוליטיקה שסביבו ולא ימהר לפגוע בישראלים, או להכריע לכאן או לכאן במהירות. "חקירה היא עניין של שנים", אמר פרופ' סיבל. "בכל 10 שנות פעילות בית הדין הורשעו רק שלושה בני אדם, כך שהסיכוי להרשעה של ישראלי בעתיד הקרוב הוא קלוש. השופטים יצטרכו לקבל החלטה פוליטית של מה זה פלסטין, גורלה של מזרח ירושלים ועוד שאלות שהם לא ירצו להתעסק עמן".
סיבל ציין כי "תיאורטית זה כן יכול להשפיע על יציאה של מדינאים או אנשי צבא ישראלים למדינות שמכירות בסמכות בית הדין, אבל אנחנו רחוקים משם מאוד מאוד. תיאורטית, מדינה חברה יכולה להסגיר אדם אם יש בקשת הסגרה של בית הדין. אבל גם אם תוצא בקשת הסגרה וזה לא יקרה בקרוב, מדינות אחרות לא ירצו להתעסק עם משהו שברור שהוא פוליטי".