"מעלה סימן שאלה מאוד גדול": האם המשטרה מבצעת מעצרי שווא?

דחיית עררים של המשטרה וביטול תנאים מגבילים שהוטלו על עצורים: בחודש האחרון גוברת הביקורת השיפוטית על המשטרה בנוגע למעצרי מפגינים - מה שמתחיל להיראות כמו תופעה של מעצרי שווא של פעילי מחאה. 

כך ביום שני האחרון ביקרה שופטת בית משפט השלום בתל אביב, ציפורה גז, את המשטרה על מעצרו של איציק לוי, פעיל מחאה שנוהג להקריא את שמות החטופים מול ביתו של יו"ר הכנסת אמיר אוחנה. "פעם אחר פעם מגיע החשוד לבית המשפט כאשר לא מוגשים נגדו כתבי אישום בעבירה של הפרת הוראה חוקית", כתבה השופטת כתבה גז על מעצריו החוזרים והנשנים של לוי שמסתיימים בלא כלום.

החלטה זו של השופטת מצטרפת להחלטה אחרת בעניינו של לוי, בה דחה בתחילת יולי בית המשפט המחוזי בתל אביב את ערר המשטרה על החלטת בית משפט השלום בעיר, לפיה לא יוטלו על לוי תנאי הרחקה מביתו של אוחנה.

שופט בית המשפט המחוזי, עודד מאור, קבע כי פעולתו של לוי אינה מהווה הפרעה לסדר הציבורי. "פעולה נקודתית, גם אם יומיומית, של הקראת שמות החטופים שנותרו בעזה, וזאת בפרק זמן קצר בשעות הבוקר, תוך שימוש במגפון בודד ותו לא, אינה עולה לכדי הפרעה לסדר הציבורי מעבר לנדרש ואף לא לכדי פגיעה בלתי מידתית בזכויות השכנים", קבע השופט.

השבוע בית משפט השלום בפתח תקווה גם קיבל במלואו ערר שהגישו שמונה מפגינים שהקריאו מול ביתו של שר החינוך יואב קיש שמות חטופים, נגד החלטת המשטרה לעכב אותם ולשחרר אותם בתנאים מגבילים של הרחקה של 300 מטר מהמקום. השופט דחה את טענות המשטרה כי המוחים ביצעו פרובוקציות כלפי הכוח המשטרתי וטען כי דווקא קצין המשטרה התנהל באופן בעייתי כלפי אחת המפגינות.

"הביקורת השיפוטית לא מזיזה למשטרה", אמר עו"ד ניר אלפסה, ממערך עוטף עצורים, שמסייע בהתנדבות למפגינים בשלוש השנים האחרונות נגד המהפיכה המשפטית ולמען החטופים בייצוג משפטי. "רואים את זה גם בנושא של הקראת שמות חטופים מול בתים של נבחרי ציבור וגם במקרים שבית המשפט נותן החלטות מפורשות נגד הרחקה".

עוד הוסיף: "בית המשפט אומר למשטרה חדשות לבקרים שמחאה שקטה עם מגפון והקראת שמות חטופים גם בקרבה לבתים של נבחרי ציבור זו לא עבירה, והמשטרה נאחזת בקרנות מזבח שהיא המציאה וכל פעם מחדש פועלת להפסיק את הקראת השמות, שולחת לפעילים זימונים לחקירה ונוקטת כלפיהם הליכים פליליים משטרתיים. כל פעם זה מקבל את אותה תגובה מצד בית המשפט."

אלפסה נתן כדוגמה את מעצר המפגין שנחשד בתקיפת ח"כ אלי דלל בהרמת כוסית של הליכוד בכפר סבא, שאותו הוא ייצג, כמעצר שווא. לפני שבוע בית משפט השלום בפתח תקווה שחרר את המפגין ממעצר תוך הדגשה שהוא לכל היותר "תועד משליך ניירות או דמוי שטרות לעבר אחד הנוכחים, ככל הנראה במסגרת פעילות מחאה לגיטימית". בית המשפט הבהיר כי לא היה מקום לעצור את המפגין כלל ועיקר. המשטרה הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי על החלטה זו, שדחה את הבקשה.

"בגלל לחץ פוליטי עצרו מפגין על סרטון שראו אותו זורק שטרות והמשטרה הפכה את זה לתקיפת עובד ציבור", אמר אלפסה. הוא בילה לילה במעצר. הם קראו לזה תקיפה - זה עיוות! המשטרה הזמינה אותו לחקירה, ויירטו את הרכב באמצע הכביש כשהוא בדרך לתחנה! התנפלו עליו ועצרו אותו כשהוא באזיקים על זריקת שטרות. זה אדם נורמטיבי בלי עבר פלילי, מעצר שווא שהוכיח שאי אפשר לקרוא למה שעשה עבירה".

עו"ד אלפסה, שייצג בעשרות תיקים פעילי מחאה כחלק ממערך עוטף עצורים, מסביר כי לפי החוק על המשטרה לבצע מעצר רק כאשר יש חשד לביצוע עבירה שנשקפת ממנה מסוכנות לשלום הציבור או לרכוש. "לא על כל עבירה אמורים לעצור, למשל עבירה של העלבת עובד ציבור או חסימת כביש - אין צורך לבצע מעצר, המשטרה יכולה לקחת פרטים מהמפגין ולנהל חקירה", המשיך אלפסה. "מעצר זו פריווילגיה שיכולה לנבוע או מעילות מעצר או מחשש שהחשוד ישבש חקירה וגם אז תלוי איזו חקירה".

אלפסה הביא כדוגמה גם את המקרה של 15 העצורים בהפגנת הענק באוגוסט לשחרור החטופים בחשד לחסימת נתיב באיילון: "בסוף, אחרי שהחזיקו אותם שעות ארוכות בתחנה - כולם קיבלו דוחות תעבורה, שזה משהו שאפשר לקבל בדואר ולא נשפטים עליו, אז מה ההיגיון של המעצר מלכתחילה?".

לפי נתונים של מערך עוטף עצורים, מתוך 2,502 מעצרים של פעילי מחאה בשלוש השנים האחרונות - הוגשו רק 26 כתבי אישום. "זה לפעמים נראה שהשוטרים אמורים לסיים יום פעילות כזה עם מכסה של עצורים", אמר אלפסה, והדגיש כי לא אמורים להיות מעצרים תכופים בהפגנות. "מעצר זה לא מחויב המציאות, יש גם מצוקת כליאה בישראל וגם האוכלוסייה הזו של המפגינים היא לא הקליינטית הקלאסית של המשטרה".

עוד אמר: "זה יוצר תסכול, יש פלח לא מבוטל באוכלוסייה שהגישה שלו למשטרה השתנתה בשנים האחרונות בגלל האכיפה הזו. אם לא היה את מערך עוטף עצורים - אנשים היו פשוט מפחדים לצאת להפגין. אם מכל המעצרים פחות מ-10% מהתיקים מסתיימים בכתב אישום, זה מעלה סימן שאלה מאוד גדול על הצורך במעצר מלכתחילה, וזו תעודת עניות למשטרה".

אך האם יש למי שנעצרו ללא סיבה מה לעשות בעניין? עו"ד גיורא ארדינסט, שותף מייסד וראש המשרד, EBN - ארדינסט, בן נתן, טולידאנו שמייצג בהתנדבות את הפעילות שנעצרו כשהניחו עלונים בבית כנסת בהרצליה בשנה שעברה, הסביר: "מה שאפשר לעשות זה להגיש תלונה למח"ש על שימוש לרעה בסמכות ומעצר שווא, ולהגיש תביעות אזרחיות נגד השוטרים על מעצר או כליאת שווא. שוטר לא יכול לעשות מה שהוא רוצה, צריך עילת מעצר ושכעוצרים סתם זה שימוש סתם בכוח הסמכות ויכול להיחשב תקיפה במישור האזרחי".

"לא ייאמן שכל פעם שמביאים את המוחים לבתי משפט, השופטים משחררים אותם - והמשטרה ממשיכה כאילו לא היה כלום", אמר ארדינסט. "בתביעה אזרחית אפשר לבקש פיצויים בלי להוכיח נזק, אפשר לתבוע ואפשר לקבל סכומים מאוד נכבדים על כליאת שווא".

התביעה בה מייצג ארדינסט בהתנדבות, הוגשה על סך 600 אלף שקלים על ידי שלוש פעילות המחאה נגד השוטרים שעצרו אותן. "אלה נשים נורמטיביות לחלוטין שהיו אזוקות 8 שעות בתחנת המשטרה", הוסיף ארדינסט. "אני מקווה מאוד שהמשטרה לא תיתן להם גיבוי ולא תטען לחסינות של עובדי ציבור. השוטרים האלה חרגו מסמכות".

מהמשטרה נמסר בתגובה: "שוטרי וקציני משטרת ישראל מתמודדים בשנים האחרונות עם הפגנות והפרות סדר בקנה מידה שלא נראה שנים. שוטרים אלה עושים כל שלאל ידיהם כדי לאפשר לציבור את מימוש זכות המחאה תוך שמירה על שלום וביטחון הציבור ובתוך כך אף מכילים, לא פעם, אמירות קשות ופוגעניות". 

"בתקופה האחרונה אנו עדים למקרים חוזרים ונשנים של מחאות שהופכות להפרות סדר אלימות, במהלכן מפרי הסדר חוצים את גבולות החוק ואף פוגעים ברכוש ובגוף. בנסיבות אלה, מחויבים השוטרים לאכוף את החוק, לעצור את פורעי החוק ולגבש ראיות להבאתם לדין ע"י גורמי התביעה בפרקליטות מכוח סמכותם החוקית".

"אנו קוראים לציבור המוחים באשר הוא, לממש את זכות המחאה בהתאם לחוק וללא הפרות סדר ודורשים מגורמי הפרקליטות לממש את חובתם לסיים בהקדם את הטיפול במאות תיקי מפרי הסדר, ליצירת הרתעה וגמול כאחד. יודגש כי ככל שנשמעת ביקורת שיפוטית היא נלמדת ובד בבד, טוב יעשו בתי המשפט לו יטילו עונשים מרתיעים על פורעי חוק שהופכים מחאה לגיטימית להפרת סדר אלימה".

תגובת הארגון "אחים לנשק": משטרת בן גביר הפכה את זכות המחאה לפשע. זו לא אכיפת חוק, זו הטרדה מכוונת שתכליתה לשבור את רוח המוחים. כאשר המשטרה הופכת מחאה לגיטימית לעבירה, מתעלמת מהחלטות בתי המשפט ופועלת לזריעת פחד - אנחנו מידרדרים במדרון חלקלק ומסוכן.

אנחנו לא נירתע מניסיונות לדכא את חופש המחאה. נמשיך לעודד מחאות חוקיות למען החזרת החטופים, החלפת ממשלת ה-7 באוקטובר, ולא נפסיק עד שנעצור את האיום שמרחף על הדמוקרטיה במדינת ישראל.