פעיל מחאה תובע את מפקד המחוז הצפוני: "הכשיר את המדיניות למעצרי שווא" | פרסום ראשון

פרסום ראשון: תביעה אזרחית הוגשה לאחרונה לבית המשפט נגד מפקד מחוז הצפוני במשטרה, ניצב מאיר אליהו. התובע הוא פעיל מחאה מקיבוץ חנתון, רב ועורך דין במקצועו שפוקד לעתים תכופות את המחאה השקטה מול ביתו של השר עמיחי שיקלי - שכנו לקיבוץ.

לטענתו, דווקא המעורבות העקבית שלו במחאה היא שהובילה למדיניות אכיפה מחמירה, שהפכה גם ישיבה שקטה על מדרכה לעילה למעצר ולהובלה לתחנת משטרה. פעיל המחאה מלווה ע"י עו"ד אורן גולדנברג מטעם מערך עוטף העצורים.

התביעה נפתחה בטענה קשה לשלילת חירות, אכיפה בררנית ורדיפה על רקע פוליטי, ומבקשת פיצוי של 75 אלף שקל. אבל מעבר לסכום, התביעה הזו מסמנת קו תקדימי: ניסיון להטיל אחריות אישית וישירה על מפקד מחוז במשטרה - לא רק כמי שפיקח מרחוק, אלא כמי שלטענת התובע הכשיר את המדיניות שהובילה למעצרי השווא.

התובע טען כי מאז 2023 הוא משתתף במחאות נגד הרפורמה המשפטית, ואחרי 7 באוקטובר גם במחאות למען שחרור החטופים והקמת ועדת חקירה ממלכתית. לדבריו, המחאות ליד בית השר שיקלי התקיימו לאורך זמן תחת הסכמות ברורות עם המשטרה: מחאה שקטה בלבד, ללא אמצעי הגברה. הוא טען כי הקפיד על הכללים ואף פעל למנוע הפרות מצד אחרים.

לפי כתב התביעה, בספטמבר 2025 חל שינוי חד. במחוז הצפון גובשה מדיניות אכיפה חדשה, שעוגנה במסמך רשמי שכותרתו “תנאים למחאות באזור ביתו של השר עמיחי שיקלי בחנתון”, הנושא את חתימתו של מפקד המחוז, ניצב אליהו. במסמך נקבעו מגבלות מרחיקות לכת על מחאה ושהייה אזרחית סמוך לבית השר, כולל קביעת מרחקים של 100 ו-500 מטר. לטענת התובע, ההוראה הזו היא שיצרה בפועל “שטח סטרילי” סביב בית נבחר הציבור.

האירוע המרכזי התרחש ב-20 באוקטובר 2025. התובע ושכנתו התיישבו בשקט על מדרכה סמוך לבית השר, ללא שלטים וללא קריאות, ושרו שירי ארץ ישראל. זמן קצר לאחר מכן הגיעו שוטרים, הודיעו לשניים כי הם עצורים בטענה להפרת הסדר הציבורי, והובילו אותם לתחנת שפרעם. לאחר יותר משעתיים שוחררו השניים ללא תנאים וללא פתיחת תיק פלילי.

כאן נכנס הממד התקדימי: בניגוד למקרים קודמים, התביעה מייחסת לניצב מאיר אליהו אחריות אישית מכוח סעיף 12 לפקודת הנזיקין, העוסק במי שמשדל או מצווה אחרים לבצע עוולה. לפי הטענה, אליהו אינו רק מפקד שנתן גיבוי מרחוק, אלא "הארכיטקט" של המדיניות שחייבה את פקודיו לבצע את העיכובים. המשמעות היא שאם ההוראה הייתה בלתי חוקית, מי שנתן אותה שותף לפגיעה - ולא יכול להטיל את כל האחריות על השוטר שביצע.

תגובת עו"ד אורן גולדנברג: "התביעות שהוגשו בשמם של שכניו של השר שיקלי מגוללות מסכת אירועים חמורה, החושפת מדיניות שיטתית בהובלת מפקד מחוז צפון, שבמסגרתה הפכה השהות במרחב הציבורי, ואף אקטים של תפילה וזיכרון, לעילה לחקירה משטרתית, מעצר ואיומים בהפעלת כוח".

"בנסיבות המקרה עולה חשש כבד כי המעצרים בוצעו ממניעים של אכיפה בררנית כחלק מיישום הוראות הדרג הפיקודי הבכיר, ולא בשל הפרת חוק כלשהי. זוהי פגיעה אנושה בליבת הדמוקרטיה הישראלית, והתביעות נועדו להבטיח כי משטרת ישראל תישאר נאמנה לתפקידה כשומרת החוק, ולא תשמש ככלי לרדיפה והתעמרות על רקע פוליטי כנגד מבקרי שלטון".

ממערך עוטף עצורים נמסר בתגובה: "מערך עוטף עצורים ימשיך להגן על חופש המחאה וחופש הביטוי ולהיאבק משפטית בכל מי שינסה לבטל או להצר זכויות יסוד אלו".

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "משטרת ישראל רואה בזכות המחאה אבן יסוד במדינה דמוקרטית ומאפשרת מחאות כל עוד הן מתקיימות כחוק, תוך איזון בין זכויותיהם השונות של כלל האזרחים. במהלך החודשים האחרונים התקיימו מספר מחאות מול ביתו של נבחר ציבור בישוב חנתון. בחלק מהמקרים התבקשו המוחים לשהות בשטח שהוגדר מראש בהתאם לכללים שנקבעו בחוק ועפ"י מדיניות אחידה שתקפה לכל מחאה מול ביתם של נבחרי ציבור. בהתאם לכך הופץ כנדרש בחוק מסמך בחתימת מפקד המחוז ובו התנאים וההגבלות בהתאמה להנחיות היועמ"ש. במקרה הנדון ועל אף האמור סרבו המוחים לדרישת השוטרים והם עוכבו לחקירה".