השופט נתן צו עיכוב ביצוע: 4 הנאשמים בהצתת פח ליד מעון רה"מ יישארו במעצר לפחות עד יום שלישי

בית המשפט הורה (ראשון) על שחרורם של ארבעת הנאשמים בפרשת הצתת הפחים ברחוב חרל"פ בירושלים, סמוך למעון ראש הממשלה – עמוס דורון, שמואל ראובני, אייל גילר ומארק פויגל – למעצר בית מלא תחת פיקוח, אך קבע כי ביצוע ההחלטה יעוכב עד ליום שלישי, 28 באוקטובר, בשעה 16:30, כדי לאפשר לפרקליטות לבחון את צעדיה. החלטת השחרור ניתנה לאחר כ-40 ימי מעצר ובתום דיונים ממושכים, שבמהלכם עיין בית המשפט בתסקירי שירות המבחן שהומצאו לו והמליצו על חלופות מעצר.

התסקירים המליצו על חלופת מעצר לכל הארבעה, וציינו כי מדובר באנשים נורמטיביים בעלי מסוכנות נמוכה, שניתן לאיין את הסיכון הנשקף מהם באמצעות תנאי פיקוח הדוקים. בעקבות זאת, ובהתאם לעמדת המדינה המעודכנת, קבע בית המשפט כי ניתן להבטיח את מטרות המעצר – שמירה על שלום הציבור ומניעת שיבוש הליכים – גם מחוץ לכותלי בית הסוהר. 

בדיון טען בא כוח המדינה, עו"ד אסף סוויסה, כי מדובר ב"התארגנות עבריינית מתוכננת ומוקפדת, ולא בהצתה רגילה של פח נידח", וציין כי למעשים יש "ממד של איום על שלטון המדינה". מנגד, עורכי הדין של הנאשמים לא חלקו על קיומן של ראיות לכאורה לעבירות ההצתה ושיבוש מהלכי משפט, אך הדגישו כי מדובר באנשים נורמטיביים ובעלי מסוכנות נמוכה.

לדברי עו"ד סוויסה, מהחקירה עולה כי הנאשמים פעלו בשיטה מאורגנת שכללה מהלכים לשיבוש חקירה: "אחד הגיע למקום עם זקן, אחרים חבשו כובעים; לאחר מכן אותו אחד זרק את הזקן, החליף בגדים, הסתיר את פניו וזרק את החולצה. חמישה אחרים הגיעו לנקודות הרלוונטיות, הציתו את המחזוריות, כתבו בקבוצה שביצעו את ההצתה – ונמלטו". סוויסה הוסיף כי רק בזכות פירוק מכשירי הטלפון של הארבעה ושחזור ההתראות שהיו שמורות בענן נחשפו ההתכתבויות, משום שכולם מחקו את קבוצת הוואטסאפ שבה תואם המעשה.

בדיון הקריא עו"ד סוויסה התכתבויות מתוך הקבוצה, בהן כתב הנאשם מארק פויגל: "רבותיי, לצערי עולים רמה – מבקש לקיים תדריך פיזי. כל מי שבידיו בקבוקים של 1.5 ליטר, חשוב שיביא הערב לתדריך". בהודעה אחרת נכתב: "למרות שלא תרגלנו את יתרת הרוטב מהבקבוק, לא לפזר בטירוף במקום היעד. חשוב שהערכה תפעל ותתניע את הרוטב". סוויסה ציין כי "הרוטב" היה שם קוד לחומר התבערה. לאחר ביצוע ההצתה, כתב פויגל בקבוצה: "היה אקט אגרסיבי. מקווה שזה יהיה אימפקט ומסר – שסביבתו (של ראש הממשלה) מתחילה באמת לבעור, בכך הבסטיליה מתפרקת".

השופט: "קיצוניים שבקיצוניים – אבל רמת המסוכנות נמוכה"

השופט מרדכי בורשטיין אמר כי מדובר ב"קיצוניים שבקיצוניים" אך כי אף שמדובר באירוע חמור, לפי הערכת שירות המבחן רמת המסוכנות שנשקפת מהנאשמים "נמוכה יחסית". לדבריו, "גם אם זה בוצע על רקע אידיאולוגי, יש כאן שינויי נסיבות – המלחמה הסתיימה ויש לבחון את הניואנסים. גם אם מדובר במעשים חמורים ביותר, יש לשקול אם המדינה עומדת על עמדתה".

עורכי הדין של הנאשמים לא התנגדו לכך שקיימות ראיות לכאורה לעבירות המיוחסות להם, אך טענו כי יש לבחון את תנאי המעצר בישראל ואת העומס המערכתי. עו"ד גבי לסקי, שמייצגת את אחד הנאשמים, אמרה לפני הדיון כי "יש צורך ברפורמה משפטית – כזו שתגדיל את התקנים של שירות המבחן, כך שעצורים לא ייאלצו להמתין 30 ימים במעצר להחלטה בעניינם".

לדברי עו"ד גבריאל פורט, מנהל מחלקת המעצרים בסנגוריה הציבורית, המקרה שבו אנשים נורמטיביים ללא עבר פלילי קודם, ושלא נשקפת מהם מסוכנות, מוצאים את עצמם במעצר במשך חודשים – אינו חריג. "לצערי, מקרים כאלה אינם נדירים", אמר. "פעמים רבות חשודים מוצאים את עצמם במעצר למעלה מחודש וחצי בשל עניינים בירוקרטיים כמו המתנה לתסקיר שירות המבחן או חוות דעת פסיכיאטרית. אבל כשמדובר באנשים שהמעשה שביצעו היה מעידה חד-פעמית, וברור שלא יחזרו עליו לאחר שהבינו את חומרתו – דינם להשתחרר, כשיש חלופת מעצר טובה שמסוגלת לאיין את המסוכנות לכאורה, שזו בכלל שאלה אם קיימת במקרה הזה".

"המחוקק קבע בבירור – כל עוד ניתן להשיג את מטרת המעצר באמצעים חלופיים, אסור להחזיק אדם מאחורי סורג ובריח. כשמדובר באנשים נורמטיביים, שתרמו לחברה ושיש מי שיפקח עליהם, הסיכוי שיחזרו על המעשה הוא קלוש. לכן, במקרים כאלה, אין הצדקה למעצר כה ממושך"

עו"ד גבריאל פורט, מנהל מחלקת מעצרים בסניגוריה הציבורית

פורט הסביר כי לפי החוק, יש לעצור חשוד רק כאשר מתקיימים שלושה תנאים: קיום בסיס ראייתי לביצוע עבירה; קיומה של עילת מעצר – כלומר, חשש לשיבוש מהלכי משפט, הימלטות מהדין או מסוכנות לציבור; והעדר חלופת מעצר אפקטיבית. "המחוקק קבע בבירור – כל עוד ניתן להשיג את מטרת המעצר באמצעים חלופיים, אסור להחזיק אדם מאחורי סורג ובריח", הדגיש.

עוד ציין פורט כי בעבירות הצתה – שנחשבות חמורות ונידונות בבתי משפט מחוזיים – קיימת חזקה של מסוכנות, וכי בצד העבירה עומד עונש מאסר של עד 15 שנה, ובנסיבות מחמירות אף עד 20 שנה. "המחוקק רואה בעבירת ההצתה מעשה שמסכן חיי אדם, משום שכשמציתים – לא יודעים איך זה ייגמר", אמר. "עם זאת, כשמדובר באנשים נורמטיביים, שתרמו לחברה ושיש מי שיפקח עליהם, הסיכוי שיחזרו על המעשה הוא קלוש. לכן, במקרים כאלה, אין הצדקה למעצר כה ממושך".

פורט הוסיף כי לפי נתוני הסנגוריה הציבורית, במחצית הראשונה של 2025 נרשמה עלייה של 7% בבקשות למעצר עד תום ההליכים שהוגשו על ידי המשטרה והפרקליטות, וכן עלייה של כ-20% בהחלטות בתי המשפט לאשר מעצרים כאלה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. "זו מגמה מדאיגה", אמר. "הנחיית פרקליט המדינה מ-2022, שקובעת כי יש לשקול שחרור בתנאים חלופיים בכל בקשה למעצר עד תום ההליכים, כמעט ואינה מיושמת – פחות מאחוז אחד מהבקשות כוללות התייחסות כזו".

לדברי פורט, גם כאשר מאושרת בקשה למעצר עד תום ההליכים, ניתן להגיש בקשות לעיון חוזר במהלך ניהול המשפט, ואם המעצר נמשך מעל תשעה חודשים – המשך ההחזקה נבחן בבית המשפט העליון, "כדי לשמור על האיזון בין זכות הנאשם לחפות לבין מטרות המעצר".

בעקבות תסקירי שירות המבחן שהוגשו לבית המשפט, אשר המליצו על שחרור הנאשמים לחלופת מעצר, בחנה פרקליטות המדינה מחדש את עמדתה לאור ממצאי התסקירים. בדיון שנערך, הודיעה הפרקליטות כי היא מסכימה לשלוח את עמוס דורון, שמואל ראובני ואייל גילר למעצר בית בפיקוח אלקטרוני, ואילו לגבי מארק פויגל נותרה עמדתה בעינה – כי יש להותירו במעצר בשלב זה.

ב-3 בספטמבר הגישה פרקליטות המדינה כתבי אישום נגד שבעה נאשמים בגין הצתת מיחזוריות במספר מוקדים בשכונת רחביה, בסמוך לבית ראש הממשלה בירושלים. לפי כתב האישום, הנאשמים פעלו בתיאום ובמקביל במספר רחובות, ובכך יצרו סיכון ממשי לחיי אדם ולרכוש. כתוצאה מהאירועים נגרם נזק של ממש, שכלל בין היתר שריפת רכב ופינוי מבנה מגורים.

נגד שישה מהנאשמים הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים, ובשלב זה הם שוהים במעצר בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי בירושלים. הנאשם השביעי, שלפי כתב האישום נמלך בדעתו ולא השתתף בהצתה, שוחרר למעצר בית כבר בשלב החקירה בהסכמת היחידה החוקרת, ובית המשפט האריך לאחרונה את תנאי מעצרו בהסכמה. בית המשפט הורה על עריכת תסקירי שירות מבחן לכלל הנאשמים, במטרה לבחון את רמת המסוכנות הנשקפת מהם ואת האפשרות לחלופות מעצר.

במהלך הדיון בערר שהגישה המדינה על שחרורו של אחד הנאשמים למעצר בית, קיבלה שופטת העליון יעל וילנר את עמדת הפרקליטות, ובהסכמת ההגנה הורה על המשך מעצרו עד החלטה אחרת. השופטת וילנר הדגישה כי “המעשים חמורים, אני חושבת שאני לא צריכה להסביר. אנחנו במדינה חופשית והכול נכון, אבל יש מוסדות ויש ראש ממשלה של מדינה, וניסיון להצית שישה מוקדים של אש באזור מגורים, בסביבת ראש ממשלה במדינה דמוקרטית - הוא מהחמורים ביותר”. לדבריה, מדובר בחציית קו אדום המלמדת על מסוכנות ממשית של המעורבים.