פרשת הפצ"רית: מתי הדלפה היא פלילית?

מתי הדלפה היא פלילית?

הדלפת מידע רגיש מצד בעל תפקיד עלולה להוות עבירה על חוק העונשין, לפי הסעיפים "גילוי בהפרת חובה" ו"גילוי בהפרת אמון". לפי החוק, יש עונש מאסר מרבי של עד שלוש שנים לעובד ציבור שמסר ללא סמכות כדין, ידיעה שהגיעה אליו בתוקף תפקידו, לאדם שלא היה מוסמך לקבלה.

בנוסף, ההדלפה, בידי עובדת ציבור ומי שעומדת בראש המערכת שאחראית לפקח על אכיפת החוק בצבא – עלולה לעלות לכדי הפרת אמונים. לפי העבירה, עובד ציבור שעושה במילוי תפקידו מעשה של הפרת אמונים הפוגע בציבור, דינו מאסר שלוש שנים. הפצ"רית לכאורה ניצלה את סמכותה לשם תכלית זרה, שעלולות לפגוע בציבור. גם אם תטען כי ביקשה להגן על תדמית הפרקליטות, היה עליה לפעול על פי חוק.

בתור מי שכפופה לחוק השיפוט הצבאי, בעקבות מעשה ההדלפה, עלול לחול לגבי הפצ"רית הסעיף של איסור על גילוי ידיעות. לפי הסעיף העברה ללא רשות הפרט חשוב בנוגע לתפקידו, שירותו או כל פרט חשוב ביחס לצבא, שלפי פקודות הצבא או הנוהג הצבאי - אין למסרו אלא למי שמוסמך לקבלו. הדין לגבי עבירת גילוי הידיעות הוא מאסר של חמש שנים.

כמו כן, ההדלפה עלולה לעלות לכדי שיבוש מהלכי משפט - עבירה ולפיה אסור לעשות דבר מה בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין. דין העבירה הוא מאסר של שלוש שנים. לכאורה, הפצ"רית הדליפה חומר בזמן חקירה ובמטרה לעצב את דעת הקהל, בטרם התקבלה הכרעה שיפוטית.

הדלפות מתוך חומרי חקירה או מתוך גופים רשמיים קורות כדבר שבשגרה. מדוע המקרה של הפצ"רית חריג?

חקירה פלילית והעמדה לדין פלילי בעקבות הדלפה היא דבר נדיר, שקורה לעתים רחוקות. המקרה של הפצ"רית חריג כי מדובר בהדלפה בידי לובשת מדים, מי שעומדת בראש מערכת אכיפת החוק בצה"ל, ובעיקר משום שהחשד הוא שמסרה מידע שקרי לייעוץ המשפטי לממשלה ולמחלקת הבג"צים, שהוביל להגשת תשובה כוזבת לבג"ץ.

באותה התשובה נטען על ידי מחלקת הבג"צים כי לא ניתן לאתר את מקור ההדלפה של הסרטון, בהסתמך על בדיקה שעליה הופקד הסגן של הפצ"רית. בתגובה שהוגשה לבג"ץ מחודש ספטמבר נכתב כי לאחר הבדיקה עלה כי "לא נמצאה ולו אינדיקציה ראשונית המצביעה על מקור העברת המידע". 

בנוסף, ישנה חומרה יתירה בנוגע למסירות ידיעות שנוגעות להליכים פליליים שעלולה לפגוע או לשבש את החקירה. הפגיעה היא בזכויותיהם של החיילים המעורבים במעשים הקשים; ההדלפה "סיבכה" אותם עם טענות לכך שהם ביצעו פשעי מלחמה.

הציפייה היא שמי שעומדת בראש המערכת המשפטית בצבא שתפעל על פי החוק ועל פי הסטנדרטים המחמירים ביותר. מדובר במקרה שבו לא רק בוצעה הדלפה, אלא חשד לכך שהיה ניסיון לטייח אותה, באופן שהוביל לתצהיר כוזב לבג"ץ.

על כך מוסיף השופט בדימוס צבי סגל, שהיה סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים ואב בית דין הרכב פשעים פליליים חמורים, כי "לא זו בלבד שהאמת הועלמה וטויחה, אלא שלכאורה, כביכול כדי 'לגלות את זהות המדליף', מינתה הפצ"רית את סגנה לחקור את ההדלפה, זאת שעה שהאמת הייתה ספונה וחבויה בחיקה כשהיא יודעת שהיא עצמה זו שאישרה את ההדלפה האסורה לתקשורת".

"כך הפכה ה'כאילו חקירה' לכלי מסווה, בעודה יוצרת מצג-שווא של בירור ענייני, ושיבשה את יכולת המערכת ובעיקר הציבור לדעת את האמת. מדובר בכשל מוסרי ומשפטי מהותי המעיד על ניגוד עניינים חריף: שימוש במנגנון חקירתי ממלכתי כדי להסתיר מעשה עבירה אישי".

האם בשל ההדלפה בידי הפצ"רית, הלוחמים הנאשמים יתחמקו מהדין או יזוכו?

הסיכוי נמוך. מדובר בתיק חזק מבחינה ראייתית, שכן, כל המעשים המיוחסים לנאשמים תועדו בידי מצלמות. אומנם, ההדלפה השחירה את שמם של הלוחמים וסיבכה אותם בטענות לעבירות שבסוף הם לא נאשמו בהן, של עבירות מין חמורות, וסביר שהם יבקשו לטעון לזיכויים או להקלה לעונשם בטענה של הגנה מן הצדק בטענה שחרצו את דינם.

ואולם, בתיקים כמו זה שהחומר הראייתי בו הוא מוצק - סיכוי קלוש שהם יזוכו. כן סביר שיתחשבו בטענותיהם להגנה מן הצדק ויפחיתו את העונש ככל שהם יורשעו או יפחיתו את האישומים נגדם.