מה הודיעה היועמ"שית ומה בג"ץ צפוי להחליט בעניין העתירה נגדה: פרשת הפצ"רית וסוגיית הפיקוח על החקירה

בעקבות חוות הדעת של היועצת המשפטית של משרד המשפטים, עו"ד יעל קוטיק, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה הודיעה היום (חמישי) כי תעביר את סמכויותיה בנושא לפרקליטות המדינה. שר המשפטים יריב לוין מיהר לפרסם כתב מינוי של נציב תלונות הציבור על שופטים השופט אשר קולה, שהוא זה שיטפל בחקירת הפרשה.

בינתיים עוד מחכה העתירה לבג"ץ, שדורשת מבהרב מיארה למשוך את ידה מכל עיסוק בפרשה. אם כן - מה יקרה עכשיו ומי יהיה הגורם שיפקח על החקירה? N12 עושים סדר עם פרופ' אדם שנער, מומחה למשפט חוקתי באוניברסיטת רייכמן.

מה הודיעה היועמ"שית?

בהרב מיארה נדרשה להגיב על העתירה שדורשת ממנה למשוך את ידה בעיסוק בפרשה עד היום בשעה 12:00, אך ביקשה מבג"ץ ארכה להגשה - עד השעה 22:00. במקביל, היועצת המשפטית של משרד המשפטים הודיעה לה כי היא מנועה מלעסוק בפרשה, בשל חשש מניגוד עניינים אפשרי, מכיוון שהיועצת ליוותה את הליך הבדיקה בראשות סגן הפצ"רית, שנפתח לגבי הדלפת הסרטון.

חוות הדעת של עו"ד קוטיק מחייבת את בהרב מיארה מכיוון שבהסדר ניגוד העניינים שלה, נכתב כי בכל מקרה שבו יתעורר חשש לניגוד עניינים שלא הוסדר, עליה להתייעץ עם היועצת המשפטית של משרד המשפטים ולפעול בתיאום איתה. משכך, משהיועצת של המשרד קבעה כי על היועמ"שית להימנע מלעסוק בפרשה - בהרב מיארה נדרשה לציית לכך. בהתאם, היא הודיעה שהיא מטילה את התפקיד על פרקליטות המדינה.

האם לוין מוסמך למנות את השופט אשר קולה?

לפי סעיף 23א לחוק נציב שירות המדינה מינויים, כאשר נושא משרה מנוע מלעסוק בעניין מסוים במסגרת תפקידו, רשאי השר, לאחר התייעצות עם נציב השירות, להטיל על עובד מדינה אחר למלא את התפקיד באותו עניין עד שתוסר המניעה. לכאורה, מכיוון שקוטיק קבעה שהיועמ"שית מנועה - לוין רשאי להפעיל את הסעיף.

ואולם, פרופ' שנער מסביר, כי ייתכן שהמקרה הנוכחי הוא חריג ושבפרשנות מרחיבה של בג"ץ, הם לא יתירו לגורם פוליטי למנות את הגורם שילווה את החקירה: "החוק עוסק במצב רגיל, שלנושא משרה יש ניגוד עניינים לגבי ההפעלה של איזו סמכות בירוקרטית והשר מעביר את זה למישהו אחר. אבל כאן אין לנו סיפור פשוט, כאן יש לנו בעצם חקירה פלילית, ויש קושי עם מצבים שבהם גורמים פוליטיים מנהלים או משפיעים על חקירות משטרתיות או פליליות. ואת זה קבע בג"ץ בעצמו בפסק דין בן גביר, פסק הדין שתקף את התיקון לפקודת המשטרה. בג"ץ הביע שם חשש מאוד גדול, ואמר שיש להפריד - שלשר באמת אין סמכות להתוות מדיניות לגבי חקירות, וצריך מאוד להיזהר בחקירות, כי צריכה להיות הפרדה בין החקירה המשטרתית ושיקול הדעת העצמאי של המשטרה והפרקליטות, לבין שיקול הדעת הפוליטי. לכן יכול להיות, שכאשר יבואו לפרש יום מן הימים את סעיף 23א, יגידו כן, סעיף 23א אכן חל בדרך כלל על דברים רגילים, אבל עקרון הפרדת הרשויות, כאילו עקרון חוקתי, משפיע על האופן שבו אנחנו נפרש את סעיף 23א, ואנחנו נפרש אותו ככזה שלא חל על חקירות משטרתיות פליליות. זאת אופציה".

האם השופט קולה רשאי לכהן בתפקיד?

קושי נוסף הוא לגבי המינוי של קולה ספיציפית. לפי חוק נציבות התלונות על שופטים, "הנציב ועובדי הנציבות לא יהיו רשאים לשמש בכל משרה אחרת או לעסוק, במישרין או בעקיפין, בעיסוק אחר". לכן, על פניו, נראה שקולה הוא מינוי בעייתי בנושא הזה.

קולה מצידו מסר לאחר הודעתו של לוין כי "הנציב קיבל על עצמו תפקיד בהתאם לכתב המינוי שנשלח אליו מטעם שר המשפטים, וזאת לאחר שנועץ ביועמ"ש המשרד אשר קבעה כי אין מניעה חוקית לכך שיקבל על עצמו תפקיד זה.

מה בג"ץ יעשה?

סביר שהעתירה שתלויה ועומדת בפני בג"ץ תימחק. זאת, משום שהעתירה דרשה כי היועמ"שית תמשוך את ידה בעיסוק בפרשה הזו. מכיוון שלפי הודעת היועמ"שית היא מעבירה את עיסוק הפרשה לגורם אחר - סביר שבג"ץ יסתפק בזה ויקבע שהתייתרה העתירה. ואולם, זה לא סוף פסוק - סביר שהעותרים יגישו עתירה נוספת שיקבעו כי בהרב מיארה גם מנועה מלקבוע מי ילווה במקומה את החקירה. לצד זאת, גם סביר שתוגש עתירה שתתקוף את המינוי של קולה ספציפית, שכן לפי החוק הוא אינו יכול לעסוק בנושא אחר מלבד תפקידו כנציב תלונות הציבור על שופטים. כשעתירות אלה יוגשו - הסוגיה תחזור לבג"ץ, שיסתום את הגולל על הנושא.