האם נתניהו צריך להודות באשמה כדי לקבל חנינה מהנשיא - והאם ייאלץ לפרוש מהפוליטיקה? N12 עושים סדר

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש הבוקר (ראשון) באמצעות עורך הדין שלו עמית חדד בקשה לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. אם הרצוג יקבל את הבקשה - זה יהיה תקדימי, שכן עד היום נשיא לא נתן חנינה למי שנמצא בעיצומו של ההליך המשפטי, לאחר שהוגש נגדו כתב אישום - אך טרם הורשע.

עם זאת, חנינה בטרם הרשעה כבר ניתנה בעבר. זה קרה רק פעם אחת, בפרשת קו 300, שבה הנשיא חיים הרצוג, באופן אירוני, אביו של יצחק הרצוג - חן בכירים בשב"כ, עוד לפני שהם הועמדו לדין. מה יעשה הנשיא, האם הוא יכול להעניק חנינה לנתניהו - ובאילו תנאים? N12 מסבירים, בעזרת הפרופסור יורם רבין, נשיא המכללה למנהל ולשעבר היועץ המשפטי של משרד מבקר המדינה.

האם נתניהו הגיש כדין בקשה לחנינה?

את הבקשה לחנינה הגיש עו"ד של נתניהו, עמית חדד, בצירוף מכתב של נתניהו, שבו הוא טוען כי יש לסיים את המשפט שלו עבור המדינה. עם זאת, פרופסור רבין מדגיש כי המילים "בקשה לחנינה" לא מצוינות במכתבו האישי של נתניהו - אלא רק בזה של עורך הדין שלו.

"עשו פה תרגיל קטן. המכתב של נתניהו בכלל לא מבקש חנינה. המילה חנינה לא כתובה בפנייה הישירה של נתניהו. המשפט המרכזי מהמכתב שלו הוא 'האינטרס האישי שלי הוא להוכיח את חפותי והאינטרס הציבורי מורה אחרת'. אני חושב שהוא לא רוצה להגיד ישירות שהוא מבקש חנינה, אלא להפנות למכתב של חדד", הסביר רבין. "ואולם, מכיוון שעורך הדין שלו הגיש את הבקשה, אפשר לטעון שנתניהו עצמו ביקש את החנינה. הפנייה הזו היא חשובה שכן גם כאשר הנשיא טראמפ וח"כים מהליכוד פנו להרצוג בבקשה שייחון את נתניהו, זה הבהיר כי מי שמעוניין לקבל חנינה צריך לעשות זאת על פי הדין - כלומר לבקש אותה בעצמו מהנשיא".

האם נתניהו צריך להודות באשמה כדי לקבל חנינה מהנשיא?

גם במכתב של חדד וגם במכתב של נתניהו אין כל הודאה באשמה, אלא להפך - נכתב כי נתניהו סבור מתחילת הדרך כי אם ההליך המשפטי יתנהל עד סופו, הוא יסתיים בזיכויו המלא. "אין שום דבר בחוק המכריח אדם להודות ולקבל אחריות בתמורה לחנינה", הדגיש פרופ' רבין.

"יש את החובה להודות בקשר של הסדר טיעון אבל לא בקשר לחנינה. למשל, בעבר נשיאים היו נותנים חנינות בעסקאות מחבלים. אלה לא אותן נסיבות אבל לא נדרש בדין להודות באשמה. עם זאת, כן ראוי לדרוש זאת. אם אתה רוצה ש'יוותרו לך' על המשפט אז תקבל אחריות. אם תמשיך להגיד לא עשיתי - אז תלחם בבית המשפט ותצא זכאי, אל תבקש חנינה. גם בפסק דין ברזילי, שעסק בחנינה שקיבלו בכירים בשב"כ בפרשת 300 - הם הודו בעבירות שהם היו חשודים בהן", אמר רבין.

האם נתניהו צריך לפרוש מהחיים הפוליטיים כדי לקבל את החנינה מהרצוג?

החוק מעניק שיקול דעת רחב לנשיא במתן חנינה. ואולם, לדברי פרופ' רבין, אם מפנים להלכה שנקבעה בברזילי - יש ליישם אותה עד סופה. "כל הזמן נאחזים בפסק דין ברזילי כתקדים לכך שאפשר לתת חנינה בטרם הרשעה. אף אחד לא מדגיש את זה שבכירים בשב"כ הודו ופרשו. אי אפשר לקחת חלק מההלכה. חנינה בטרם הרשעה אינה ראויה, בעיקר כאשר מדובר בחשדות לשחיתות אישית ושימוש לרעה בכוח שלטוני, שבמקרים כאלה האינטרס הציבורי מחייב בירור משפטי מלא. אבל, כפי שבכירי השב"כ שהיו מעורבים בפרשה מצאו עצמם תוך זמן קצר לאחר החנינה מחוץ לשב"כ, ראוי שהרצוג ידרוש פרישה מתפקיד ראש הממשלה בתמורה לחנינה".

אם הרצוג ייתן חנינה לראש הממשלה - סביר שהסוגיה תתגלגל לפתחו של בג"ץ. האם הוא יתערב?

פרופ' רבין הבהיר שלנשיא מסורה סמכות רחבה במתן חנינה, ושהחוק אף לא מאפשר בכלל לעתור נגדו. על מנת לעשות זאת, לרוב עוקפים את הנשיא - ועותרים נגד שר המשפטים שצריך לחתום "חתימת קיום" על החנינה. לדעת פרופ' רבין, מכיוון ששיקול הדעת של הנשיא הוא רחב, סביר שבג"ץ לא יתערב אם תינתן חנינה - אפילו אם הרצוג לא יתנה אותה בהודאה באשמה ופרישה מהחיים הפוליטיים.

"יש טעמים טובים לתת חנינה ואני חושב שיש אינטרסים נוגדים", אמר רבין. "יש אינטרס לברר את האמת עד תומה, אך המשפט הזה פילג, יצר קרעים ונמצא במחלוקת ציבורית. אם הנשיא יעניק חנינה תמורת פרישה מהחיים הפוליטיים ורה"מ יודה, ייקח אחריות ויפרוש - העתירה תידחה כי יגידו שזה במקום ההרשעה".

"מה יקרה אם הרצוג ייתן חנינה בלי קבלת אחריות, בלי הודאה באשמה? במצב הזה אני חושב שזה מנוגד להלכת ברזילי ולתקדים היחיד שהייתה בו חנינה בטרם הרשעה. כי בכירי השב"כ הודו ופרשו מתפקידם. אבל עדיין יהיה קשה מאוד לבג"ץ להתערב כי הסמכות היא של הנשיא והתנאים האלה הם חלק ממה שראוי שהוא יעשה. הודאה היא לא דרישה בדין, זה לא תנאי משפטי", הסביר פרופ' רבין.