פרשת "המין בכלא צלמון": רק חודש עבודות שירות לסוהרת שהואשמה בקשר אינטימי עם אסירים

פרשה בת חמש שנים שהעיבה על שירות בתי הסוהר הגיעה אתמול (שני) לסיומה. בית משפט השלום בנוף הגליל גזר על סוהרת לשעבר שהורשעה בשלושה אישומי הפרת אמונים חודש של עבודות שירות. האישומים הגיעו לאחר שהתגלה כי הסוהרת ניהלה קשרים אסורים ואינטימיים עם חמישה אסירים ואסירים משוחררים, כמו גם עם קצין המודיעין בבית הסוהר צלמון. סנגורה, עורך הדין בן מעוז אמר ש"התוצאה מדברת בעד עצמה", לאחר מתן הדין על ידי בית המשפט.

הפרשה נחשפה לאחר שהסוהרת נמצאה בתאו של אסיר בבית הכלא, וטענה שטיפלה בו לאחר שהתמוטט. בפני הסוהרים טענה שאחד משני האסירים לא חש בטוב והתעלף, ולכין היא מיהרה להגיש לו עזרה ראשונה וסיוע, אך מבדיקת קצין בבית הסוהר עלה החשד שקיימה עם האסירים יחסי מין.

החקירה הוטלה בזמנו על היחידה לחקירת סוהרים בלה"ב 433, בסיומה החליטו בלה"ב 433 לזמן את הסוהרת שנחשדה בעבירות, הפרת האמונים, השוחד והשמדת ראיות לזמן לשימוע לפני הגשת כתב אישום. בשלב השימוע הצליחה ההגנה להביא למחיקת האישומים החמורים יותר שיוחסו לה בתחילה - השמדת ראיות ושוחד, הן במובן החומרי והן במובן המיני. ההרשעה נותרה בעינה, אך מבחינת הענישה מדובר בעונש מקל משמעותית ביחס לסערה שבה נפתח התיק.

"קשרים עמוקים ואינטמיים, שגרה שהפכה מקבילה למערכת יחסים"

על פי גזר הדין, הסוהרת ניהלה במשך כחצי שנה קשרים עמוקים, אישיים ואינטימיים עם אסירים שבאחריותה. בית המשפט תיאר שגרה שהפכה למערכת יחסים מקבילה: שיחות טלפון יומיומיות, הודעות, שיחות וידאו, תיאומים דרך אסירים אחרים ששימשו כ"סוכני תיווך", מפגשים מחוץ לכלא, מתנות שנשלחו לביתה ואפילו כניסה אסורה, לפנות בוקר, לתאו של אחד האסירים - למשך כשעתיים.

כל זאת, בניגוד ברור לפקודות ונהלי שב"ס, ותוך שימוש מתוחכם באמצעים להסוואת הקשרים, בהם שמות בדויים ושיחות ועידה מרובות משתתפים. המדינה טענה כי מדובר בפגיעה קשה בטוהר המידות, באמון הציבור ובביטחון מתקני הכליאה, והדגישה כי הסוהרת ניצלה את תפקידה ואת היחסים עם אסירים כדי לקיים קשרים אסורים שהוסתרו באופן שיטתי.

"מדובר בריבוי עבירות שבוצעו לאורך זמן, תוך תכנון, שימוש באחרים והסתרה מודעת של המעשים", טענה המאשימה. שירות המבחן, מנגד, הציג תסקיר חיובי והמליץ לבטל את ההרשעה - בין היתר בשל היותה אם יחידנית, היעדר עבר פלילי, חלוף הזמן מאז ביצוע המעשים ולקיחת אחריות באופן מלא.

הסוהרת עצמה תיארה בושה, התפרקות נפשית וקשיים תעסוקתיים בעקבות החשיפה וההליכים המשפטיים, וטענה כי ההרשעה תפגע אנושות ביכולתה לפרנס את בתה. גם מנכ"ל החברה שבה היא מועסקת כיום העיד לטובתה ותיאר אותה כעובדת "מסורה ומוערכת".

למרות זאת, בית המשפט דחה את בקשת ההגנה לביטול ההרשעה וקבע כי "ריבוי האסירים, משך הזמן, הקשרים האינטימיים, קבלת טובות ההנאה וההסתרה המתוחכמת מציבים רף חומרה גבוה שמונע הימנעות מהרשעה". לכן הוחלט כאמור על עונש מקל יחסית, בדמות עבודות שירות במשך חודש וקנס העומד על כמה אלפי שקלים.

 עו"ד בן מעוז, סנגורה של הסוהרת מסר לאחר פרסום גזר הדין: "לאורך כל הדרך עמדתי על כך שמרשתי לא ביצעה את העבירות החמורות שיוחסו לה מלכתחילה. עד מהרה הוכח כי לא קיים כל בסיס ראייתי לעבירות החמורות והקשות ועל כן הפרקליטות נסוגה מעיקרי כתב החשדות הראשוני וקיבלה את עמדתנו. מרשתי שילמה מחיר אישי כבד, תחת מתקפה ציבורית ותקשורתית. אני שמח שההליך המשפטי לא הושפע מהרעש הציבורי וכעת היא יכולה להמשיך בחייה".