בדרך לכתבי אישום בפרשת השחיתות הציבורית: המשטרה ממליצה להעמיד לדין את שר התיירות לשעבר סטס מיסז'ניקוב, סגנית שר הפנים לשעבר פאינה קירשנבאום ועוד 34 חשודים בפרשה 242, שזכתה לכינוי "פרשת ישראל ביתנו".
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
במשטרה אומרים כי התשתית הראייתית שגובשה וממצאי החקירה והראיות שנאספו מצביעים על תבנית שיטתית ומתוכננת היטב שנוהלה על ידי קירשנבאום וגורמים נוספים שפעלו עמה. על פי החקירה, החשודים הקצו תקציבי מדינה לגופים ממומנים שונים, בתמורה לקבלת רווח מתוך התמורה - בין אם בצורת קבלת טובת הנאה אישית ומפלגתית, ובין אם בצורת הנחייה לתשלומי "דמי ייעוץ" למקורבים.
נגד מיסז'ניקוב התגבשה תשתית ראייתית לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים. נגד קירשנבאום התגבשה תשתית ראייתית לשורה של עבירות שונות: שוחד, קבלת דבר במרמה, מרמה והפרת אמונים, רישום כוזב במסמכי תאגיד והלבנת הון. חשוב לציין כי נגד ראש עיריית עפולה, יצחק מירון, שנחקר באזהרה בפרשה, לא התגבשה תשתית ראייתית מספקת לביצוע העבירות שיוחסו לו.
"הפרשה חשפה ליקויים ערכיים חמורים ועמוקים, התנהלות פלילית מודעת ומעוותת, תוך ניצול מעמד ונגישות לקופה הציבורית, על ידי בעלי תפקידים בכירים בשירות המדינה", אמר ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, ניצב מני יצחקי. "מדובר בפרשה חשובה ומשמעותית לשלטון החוק".
"התובנות הרבות שנאספו מהחקירה המסועפת והמורכבת ומתוצריה, יועברו לגורמים במשרד המשפטים ובמשרד האוצר, על מנת שלקחים מערכתיים הנוגעים להתנהלות כספית ולתהליכי עבודה של גופים ובעלי תפקידים יופקו וייושמו, באופן שיגן טוב יותר על הקופה הציבורית", הוסיף יצחקי.
"דפוס פעולה דומה לפשיעה המאורגנת"
במשטרה טוענים כי חשיפת השיטה בלמה את המשך גזילת הכספים מהקופה הציבורית ומנעה העברת כספים למיזמים עתידיים. מדובר בחקירה מסועפת ומורכבת בתחום השחיתות הציבורית, והיא כוללת 11 פרשיות שונות.
היחידה הארצית לחקירות הונאה חקרה חשד להפעלת מנגנון שיטתי ומאורגן של העברות כספי מדינה למספר גופים בתמורה להפקת רווחים מסוגים שונים, תוך ביצוע שורת עבירות שוחד, מרמה, הפרת אמונים, הלבנת הון, רישום כוזב, שיבוש הליכי חקירה ועוד.
"הפעילות המודיעינית והחקירתית חשפה דפוס פעולה הדומה במאפייניו לדפוס המוכר לנו במאבק בפשיעה החמורה והמאורגנת", טוענים הבוקר במשטרה.
כ-480 אנשים נחקרו במסגרת הפרשה
בתום חקירה סמויה של כשנה, במהלכה פעלה יחידת להב 433 במישור המודיעיני, הטכנולוגי, והמבצעי לאיסוף מידע וראיות, פתחה היחידה בחקירה גלויה בדצמבר 2014, באישור פרקליט המדינה שי ניצן והיועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין שליווה באופן אישי את החקירה.
כיוון שהחקירה לוותה לכל אורכה על ידי הפרקליטות ומשום שרוב התיקים כבר הועברו לבחינת הפרקליטות, ההערכה כעת היא שכמעט כל המלצות המשטרה על העמדה לדין יתקבלו בפרקליטות.
החקירה הגלויה כללה מספר שלבים, תפיסת עשרות אלפי מסמכים, מעצרים, חקירה של כ-480 מעורבים, חלקם באזהרה, ובהם נבחרי ציבור ועובדי ציבור בכירים, מהם נגבו מעל 900 הודעות. עד כה נתפסו רכוש ונכסים בשווי המוערך בכ-25 מיליון שקלים לצרכי בקשת חילוט.
במסגרת חקירת הפרשה נחתמו הסכמי עד מדינה עם שבעה חשודים - אחד מהם הוא גרשון מסיקה, ראש המועצה האזורית שומרון. המספר הזה מהווה תקדים שלא היה עד כה בחקירות המשטרה.
בין החשודים: ראש מועצת תמר ומנכ"ל משרד החקלאות
בין החשודים המרכזיים שהמשטרה תמליץ להעמיד לדין: ראש מועצת תמר דב ליטבינוף, ראש מטה ארגון מפלגת ישראל ביתנו דוד גודובסקי, מנכ"ל מע"צ לשעבר ישעיהו ברס, יו"ר נ.ת.ע לשעבר אלכס ויזניצ'ר, הלוביסט ישראל יהושע, מנכ"ל משרד החקלאות רמי כהן, מנכ"ל עמותת עזרא דניאל אלינסון, יו"ר עמותת איילים מתן דהן, מנכ"ל הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול יאיר גלר, העוזרת הפרלמנטרית של קירשנבאום ויקטוריה רבין, וראש לשכתו של מיסז'ניקוב לימור ברזילי.
בתוך כך, נמשכת חקירת פרשת שחיתות נוספת המכונה "243", ובמרכזה חשד להונאת קרקעות בשטחים בידי בעלי תפקידים מרכזיים בהתיישבות.