"הדבר היחיד שאנחנו רודפים אחריו הוא האמת" – כך ענה היום (שני) היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לביקורת על פעולותיו בחקירות ראש הממשלה בנימין נתניהו. "אני ער לניסיונות לצבוע את ההחלטות בנוגע לתיקי החקירה בצבעים פוליטיים", אמר בוועידת המשפיעים של החדשות בבנייני האומה בירושלים. הוא אף הבהיר כי ההחלטות בתיקים יתקבלו בהקדם האפשרי.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
"כל הניסיונות להסיט אותנו מן הדרך הזו – דינם להיכשל", הבהיר. "אותן קריאות, משני צידי המתרס, המייחסות שיקולים זרים כביכול להחלטות של גופי אכיפת החוק, נועדו להשיג מטרה נוספת, מרכזית ומסוכנת לא פחות: הן נועדו לערער את אמון הציבור בטוהר השיקולים של גופי אכיפת החוק, ולקעקע את הלגיטימיות של ההחלטות שצפויות להתקבל. אסור לנו לתת לזה לקרות, ואנחנו לא ניתן לזה לקרות. אסור גם לכם לתת לזה לקרות".
"הטענה שנשמעת לאחרונה כאילו חקירות מתבצעות מתוך שיקולים 'פוליטיים', או מתוך שיקולים אחרים שאינם ענייניים – היא חסרת כל ביסוס", המשיך מנדלבליט. "בדקתי את הטענות בעניין תת-ניצב גיא ניר, עניין שזכה לאחרונה לבולטות רבה בתקשורת. כל הטענות שהעלה בפנינו עד כה נבדקו במח"ש ביסודיות, והובאו בפני פרקליט המדינה ובפניי. מנהלת המחלקה לחקירות שוטרים ופרקליט המדינה לא מצאו שיש בטענות אלה ובחומרים שהוא העביר עד עתה כל בסיס לפתיחה בחקירה או בדיקה פלילית".
מנדלבליט אף מתח ביקורת על התנהלותו של ניר וטען כי "אין זה מתקבל על הדעת שקצין בכיר במשטרת ישראל מחזיק בידיו, ככל הנראה משך זמן רב מאוד, חומרים המוכיחים לטענתו ביצוען של עבירות חמורות לכאורה, והוא מתנה תנאים למסירתם לגורמים המוסמכים". הוא הוסיף: "התנהלות זו עומדת בסתירה מוחלטת לחובותיו ולאחריותו מתוקף דרגתו ומתוקף השתייכותו למערכת אכיפת החוק. לכן, אני מצפה כי החומרים שבידיו יועברו כאמור ללא דיחוי וללא כל תנאי, על מנת שנוכל לבחון את טענותיו".
היועמ"ש התייחס גם לחקירה שהתנהלה בעניינו של מי שהיה המועמד לתפקיד המפכ"ל, גל הירש, ולביקורת שהופנתה כלפיו בנושא: "המידע הראשוני שהגיע אל היועץ המשפטי לממשלה דאז בעניינו, כלל לא הגיע מפנייה של משטרת ישראל אלא מגופים אחרים".
בעבר מתח מנדלבליט ביקורת על חוק הלאום השנוי במחלוקת, וגם הפעם התייחס לעניין. "פעלתי מול הדרג המדיני על מנת להביא לכך שיצאו מגדרה של החקיקה שני הסדרים שסברתי שמעוררים קושי מיוחד במדינה יהודית ודמוקרטית", אמר מנדלבליט, כשהוא מתכוון להענקת מעמד גבוה יותר לחוק הלאום מחוקי יסוד אחרים, ולסעיף שלפיו יוכלו להתקיים יישובים שבהם לא יוכלו להתגורר אנשים מלאום או ממוצא מסוימים, ומטעם זה בלבד. לצד זאת, טען מנדלבליט כי "לעמדתי, אין בחוק כדי לפגוע כהוא זה במעמדן של זכויות היסוד החוקתיות המוגנות בחוקי היסוד הקיימים".