"רוב התיקים במחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) נסגרים בשלבי הטיפול המקדמיים, ורק במיעוטם מחליטה מח"ש לחקור שוטרים באזהרה ולהעמידם לדין פלילי או משמעתי" - כך עולה מדוח מבקר המדינה שמתפרסם היום (רביעי) ועוסק בטיפול המערכתי בעבירות שוטרים. לדברי המבקר, אלפי תיקים נפתחים מדי שנה עקב טענות להתנהגות פסולה של שוטרים - מבלי שהם זוכים לטיפול יסודי או נבדקים בצורה מעמיקה.
לקריאת הפרק המלא בדוח לחצו כאן
"בשנת 2015, למשל, נפתחו במח"ש 6,320 תיקים וכ-90% מהם נסגרו בשלבי הטיפול השונים ולא הועברו לטיפול המשטרה", כתב מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא. לעומת זאת, רק ב-187 תיקים הועמדו שוטרים לדין פלילי או משמעתי. בדוח בדק המבקר את אופן הטיפול של מח"ש, הכפופה למשרד המשפטים, והמשטרה בתלונות על עבירות שוטרים במהלך השנה החולפת, הן עבירות פליליות והן עבירות משמעתיות - ומהדוח עולה תמונה עגומה לפיה רובן אינן נבחנות אפילו בחינה ראשונית.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
"התוצאה הבולטת העולה מן הנתונים היא קיומה של בעיה יסודית במערך הטיפול הקיים, שבה אלפי תיקים שנפתחו עקב טענות בדבר התנהגות פסולה של שוטרים, בדרגות חומרה שונות, נגנזים למעשה לאחר סגירתם במישור הפלילי", נכתב. עוד עולה מהנתונים כי כ-43% מתלונות שהוגשו למח"ש בשנים 2015-2013 נסגרו לאחר הליך בירור ראשוני בלבד ומבלי שהשוטר נגדו הוגשה התלונה נחקר באזהרה.
בהיעדר תלונה רשמית נגד השוטר התוקף - התיק ייסגר
עוד מצביע המבקר על כך שתיקים רבים, ובהם טענות לאלימות מצד שוטרים כלפי אזרחים, נסגרים רק משום שלא הוגשה תלונה רשמית במשטרה. כך למשל, אזרח שנחקר במשטרה טען כי שוטרים הפעילו נגדו אלימות, וכתוצאה מכך הועבר החומר בעניינו למח"ש. אלא שמהדוח עולה כי האזרח מעולם לא זומן למסור את גרסתו מאחר שלדברי מח"ש, לא היה בידה את כתובתו של האזרח, וכתוצאה מכך הוא מעולם לא הגיש תלונה נגד השוטר. "בהיעדר תלונה, נסגר התיק בחלוף 30 יום", נכתב בדוח.
במקרה אחר, נחקר במשטרה טען שקצין מודיעין חבט בראשו במוט ברזל ובשל כך אף פונה לבית החולים בידי שני שוטרים. "הנחקר סיפר שהמעשים לכאורה תועדו בסרטון וידאו", נכתב בדוח. "הגם שנראה כי מדובר במקרה חמור של שימוש בכוח, הורו להותיר את התיק במסלול המינהלי ולשלוח מכתב למתלונן. בחלוף המועד שנקבע במכתב, התיק נסגר".
לדברי המבקר, בתשובתה כתבה מח"ש כי בדקה את שני המקרים ואכן נמצא כי אירעה בהם תקלה. "מח"ש הוסיפה כי הנהלים חודדו בכל הקשור לאופן הטיפול במקרים שבהם אין אפשרות לשלוח דואר לאזרח, והחוקרים הונחו לנסות להשיג את המתלונן בטלפון", נכתב.
מח"ש לא מעבירה למשטרה תיקים נגד שוטרים שנסגרו מחוסר ראיות
ליקוי מרכזי נוסף עליו מצביע המבקר שפירא הוא אי-העברת חומרי החקירה ממח"ש, בתיק בו שוטר שנחקר באזהרה, לידי המשטרה לאחר סגירת התיק מחוסר ראיות - למרות שהמשטרה יכולה להעמיד את השוטר לדין משמעתי או לפעול נגדו בדרכים אחרות. "רק במיעוט מן המקרים שמח"ש סגרה בהם את תיקו של שוטר חשוד הועבר חומר החקירה למשטרה לשם בחינה ושקילת נקיטתם של אמצעים משמעתיים או אחרים", כתב המבקר. לדברי שפירא, אי-העברת המידע למשטרה גורם לכך שמידע בעל משקל שעשוי לחייב פעולה נגד השוטר אינו מתאפשר.
"המשטרה עשויה להפיק תועלת רבה מן התיקים שמח"ש סוגרת - ובייחוד מן התיקים שנעשתה בעניינם חקירה באזהרה, שהם התיקים החמורים יחסית משום שעוררו חשד לעבירה פלילית", נכתב בדוח. לדברי צוות המבקר, מהתיקים שנסגרו שניתן ללמוד על דפוסי פעולה, להתחקות על נטייה של שוטרים להתנהגויות לקויות ולפעול למיצוי הטיפול בשוטרים בהיבטים שאינם פליליים או משמעתיים.
מח"ש: "נוסיף לעמוד על המשמר"
"יעילותה של המשטרה וסיכוייה להצליח בתפקידיה תלויים במידה רבה באמון שהציבור רוחש לה ובשיתוף הפעולה שהיא זוכה לו מן הציבור", סיכם המבקר. "עבירות שוטרים, ובכללן עבירות אלימות, פוגעות באמון הציבור במשטרה ובמערכת השלטון וביכולתה של המשטרה למלא את תפקידה, ולכן חיוני שמח"ש והמשטרה יטפלו באופן יסודי וממצה בתלונות נגד שוטרים, הן במישור הפלילי הן במישור המשמעתי".
מהמחלקה לחקירות שוטרים נמסר בתגובה: "מח"ש מברכת על עריכת הביקורת, היא תלמד את הדוח לעומקו, כאשר חלק מהנושאים כבר יושמו וחלקם בתהליכי יישום. יודגש כי מח"ש פועלת בכוח אדם מוגבל ביותר ועל כן לצורך יישום ההמלצות במלואן, יש להגדיל באופן משמעותי את מכסת כח האדם במחלקה. נתוני השנה האחרונה מצביעים על אלפי פניות שנבדקו וטופלו במקצועיות ע"י הגורמים המוסמכים במחלקה, מתוכם ישנם למעלה מ- 750 תיקים בהם נחקרו אנשי משטרה באזהרה. כ- 30% מתיקים אלה הסתיימו בהחלטה להעמיד לדין שוטר אחד או יותר, ובסה"כ יש כ- 230 תיקים בהם הועמד שוטר אחד או יותר לדין פלילי או משמעתי".
"בהתחשב בכך שהמשטרה היא הארגון האחראי על אכיפת החוק, מדובר בנתון המעיד על פעילות אכיפה משמעותית שיש בכוחה להשפיע על ההתנהגות בארגון. למותר לציין כי לצד פעילות מח"ש חיוני שתהיה תמיכה ופעילות משלימה מצד פיקוד המשטרה, שהוא הגורם האמון על עיצוב פניה של המשטרה. אלימות השוטרים פוגעת קשות באמון הציבור במערכת אכיפת החוק, ולכן כאשר מתבסס חשד לעבירה פלילית, מח"ש פועלת להביא לחקירה מהירה ויעילה, ולהעמיד את השוטר לדין במקרים המצדיקים זאת. עם זאת, על רקע הדוח, מתחדד גם הצורך בהקצאת משאבים נוספים לפעילות יזומה והפעלת אמצעי חשיפה מיוחדים וחריגים בתיקי חקירה קשים אלה והדברים הללו כבר מיושמים בימים אלו ממש".
עוד נמסר כי "הדוח שפורסם היום מבטא הכרה בכך שהמשפט הפלילי אינו חזות הכל, ובסופו של דבר מידת האפקטיביות של החקירה והשפעתה על ציבור השוטרים אינם תלויים רק בשאלה אם הוגש כתב אישום פלילי אם לאו, אלא גם בתגובה הציבורית ובתגובת המשטרה להחלטות אלה. מח"ש ואנשיה יוסיפו לעמוד על המשמר ולעשות מלאכה מקצועית ומאוזנת בגזרת האכיפה הפלילית, תוך שמירה על מבט מאוזן ואחראי, ומח"ש תוסיף למלא במסירות את המשימה המורכבת של אכיפת החוק על שומרי החוק".
במח"ש ציינו גם כי המחלקה "מוסמכת לחקור רק מקרים בהם עולה חשד לעבירה פלילית מצד שוטר, שעונשה מעל שנת מאסר. כמעט מחצית מהתלונות נגנזות כבר בתום בחינה ראשונית, מסיבות שונות, כגון: התלונה אינה מעלה חשד לביצוע עבירה פלילית מצד שוטר; התלונה עוסקת בעניינים שאינם בסמכות המחלקה; מדובר בשימוש בכוח שבוצע ע"י שוטר ע"פ דין; זניחת התלונה מצד המתלונן; ועוד. ביחס לתלונות מעין אלו אין עילה למח"ש להמשיך הטיפול. בנוסף לכך, ישנן תלונות בהן אמנם השוטר לא נחקר באזהרה, אך מתבצעות בעניינו פעולות חקירה משמעותיות במסגרת בדיקה, אשר בסיומה מתקבלת לעיתים החלטה לפיה אין מקום לחקירה באזהרה של שוטר. במקרים אחרים, כאשר החשד נגד השוטר מתבסס, פועלת מח"ש על מנת להביא לחקירה מהירה ויעילה, ולהעמיד את השוטר לדין במקרים המצדיקים זאת".
בנוגע להעברת חומרים למשטרה אמרו במח"ש: "מח"ש מעבירה למשטרת ישראל העתקים מתיקי החקירה בהם הוחלט כי יש ראיות להעמדת השוטר לדין פלילי או משמעתי. כאשר עולה חשד להתנהלות לקויה במישור המשמעתי או במישור הפיקודי/מבצעי, מועבר התיק לבחינת אגף המשמעת במשטרה. מח"ש אינה מוסמכת לבחון את התנהלות המשטרה ברמה הארגונית/פיקודית או לחילופין לבחון דפוסי התנהגות של שוטרים או תחנות משטרה. כמו כן, כמעט בכל התיקים שנגנזים לאחר חקירה, נשלח מכתב אודות גניזת התיק גם לגורם הפיקודי הרלוונטי וגם למחלקת המשמעת במשטרת ישראל. ככל שהמשטרה מוצאת לנכון לפנות למח"ש, בעקבות המכתבים שמועברים אליה לגבי כלל התיקים שנגנזים, כדי להסיק מסקנות מערכתיות כאלו או אחרות, אזי מח"ש מעבירה את כל החומר הדרוש לכך".
עוד נמסר כי "למח"ש מועברים חומרי חקירה משטרתיים בהם מועלות טענות ע"י חשודים לשימוש בכוח נגדם מצד שוטרים, וזאת במהלך חקירתם באזהרה במשטרה. מטבע הדברים, בחלק מהמקרים מדובר בטענות שקריות שנועדו ליצור מנוף מניפולטיבי ולקדם את עניינו של האזרח שהסתבך עם החוק. כל הטענות מועברות למח"ש על ידי המשטרה באופן אוטומטי ללא כל סינון והבחנה, הן נבדקות על ידה, וחלק ניכר מהן כלל אינו מגבש חשד לפלילים. עם קבלת החומרים מזמנת מח"ש את המתלוננים כדי למסור תלונה מפורטת, שהינה תנאי הכרחי לפתיחה בחקירה פלילית. אם האזרח אינו נענה לפנייה למסור את הודעתו המפורטת בתוך זמן קצוב, ייגנז החומר בשל חוסר שיתוף פעולה".