זה סיפור של נערות, ארוסות, כלות טריות, אימהות צעירות ואפילו סבתות - נשים שנקטלו ככה סתם באמצע החיים. וזה היה הבעל, האח או הבן דוד, ולעיתים רוצח שכיר - שהוסיף את שמן לשדה הקטל שהולך ומתמלא. 15 נשים ערביות שנרצחו ב-2015, עשר רק בשנה שעברה. ככה זה, שנה אחרי שנה. עשור אחד - 104 קורבנות, 104 נשים שכל פשען היה שרצו לחיות.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
מחצית מהנשים שנרצחות במדינה הן ערביות, ורק בשבועיים האחרונים נוספו לרשימה המדממת הזו עוד שתי נרצחות: נערות צעירות, אמהות, אחיות שנרצחו רק בגלל שרצו לחיות כשוות בין שווים. ברוב המקרים מדובר בנשים שנרצחו משום שניסו להיחלץ ממערכת יחסים אלימה, להתגרש ולקבל את הרכוש, או להתקדם וללמוד.
כ-80% מהנרצחות התלוננו במשטרה לפני הרצח, ולמרות זאת מיעוט מהתיקים האלה מפוענחים. מנגד, חלקים גדולים מדי בחברה הערבית מסרבים לשתף פעולה עם רשויות החוק, ולוחצים על האישה להשאיר את הבעיות בתוך המשפחה.
א' שמאוימת על ידי בעלה אמרה שהיא "יכולה להירצח כל יום". היא שרדה כבר שני ניסיונות רצח לדבריה: "כל יום אני מקווה שזה לא יקרה היום למרות כל המעקבים והחרדות". היא הוסיפה: "אני חושבת שיש סיכוי שאני לא אראה אותם עוד ואני גם מקווה שזה לא יקרה מולם כמו שקרה לנשים אחרות – שלא יראו את אמא מדממת".
על האלימות שחוותה מצד בעלה אמרה: "זה מאוד מפחיד – הוא היה מרביץ, דוחף, מקלל, זורק מחוץ לבית, מכבה את החשמל שאני אשב בחושך, אמר שישבור לי בקבוק זכוכית על הראש".
"הוא רואה באישה רכוש, אין מי שיעצור אותו – המשטרה קיימת ואיננה", טענה. "פניתי למשטרה מספר פעמים – הוא נחקר, נעצר ושוחרר. אין לי לאן לברוח מהמוות, זה רודף אותי, הוא רודף אותי ואין לי לאן לברוח".
כבר 15 שנה שסמאח סלאימה מתעקשת להשמיע את קולן של הנשים הערביות במרכז. הולכת מהלוויה להלוויה, מנחמת משפחות ובעיקר נאבקת כדי לעצור את מה שהיא מכנה - מגיפה. כמעט לבד, עם כמה מתנדבות בארגון "נעם", היא מנהלת מערכה של מדינה שלמה.
"במדינת ישראל אין אישה יהודייה שנרצחת שאנחנו לא יודעים מי רצח אותה", מספרת סמאח סלאימה, מנהלת עמותת "נעם - נשים ערביות במרכז". "מה זה עושה לי, כאישה ערבייה, שאני יודעת שהחיים שלי שווים פחות? אישה רוצה בסך הכול לחיות בשקט, מחוץ למערכת זוגיות אלימה, כמו כל בנאדם אחר".
לדברי אורלי דאהן, מנהלת האגף לשילוב חברתי בעיריית לוד, מרבית הנשים המאוימות בעיר - הינן ערביות. "נכון לספירה האחרונה שעשינו ביחד עם המשטרה, מדובר על 56 נשים בסיכון גבוה - יותר מחציתן ערביות", אומרת דאהן. "אני לא בטוחה שיש בכוחנו למנוע את הרצח הבא".
"אמרו לי שאישה זה לא בנאדם עצמאי"
"היום יש אפס נשים שאצלנו בשולחן העבודה שנמצאות בסכנת חיים", טוען סנ"צ יגאל עזרא, מפקד משטרת לוד. "בביטחון מלא. אין אישה שבאה ודפקה לי בדלת ולא טיפלתי בה. אין אישה שכרגע היא מאוימת והיא לא מטופלת. לדבריו, המשטרה לא משתמשת במושג "רצח על כבוד המשפחה". "מדובר בגורמים עברייניים שלוקחים את החוק לידיים - זה רצח על רקע פלילי", מבהיר סנ"צ עזרא.
ע', אסיר בכלא רימונים, מרצה עשר מתוך 27 השנים שנגזרו עליו בגין רצח אחותו. הוא נחשב בין אותם רוצחים של נשים ערביות שהמשטרה הצליחה לשים מאחורי סורג ובריח, לבטח היחיד שהסכים לשבת מול המצלמה ולחשוף אותנו לנבכי נפשו באותם רגעים מצמררים. איך עקב אחרי אחותו, איך טמן לה מלכודת, ואיך ביחד עם בני משפחה נוספים רצח אותה במו ידיו - רק בגלל שביטלה אירוסין.
"מכירה את זה כשאת באה לקחת החלטה ויש לך כמו מלאך, ויש לי פה שטן - והשטן הוא יותר חזק מהמלאך", מספר ע'. אני רוצה להיות גיבור, אני רוצה להיות בעל הערצה, שאנשים יסתכלו עליי ויגידו 'גבר גבר'. אמרו לי שאסור שיהיה דבר כזה. אסור שאישה תחליט על עצמה, כי אישה זה לא בנאדם עצמאי, אישה זה דבר ששולטים בו".