"כשלים מהותיים וערכיים בטיפול בדוחות וכתבי אישום לשוטרים": בדוח החמור של מבקר המדינה על מצלמות המהירות בכביש הארץ, שפורסם היום (רביעי), נחשפת גם התנהגות קלוקלת של המשטרה - שסוגרת תיקי מהירות לשוטרים ואנשי שב"ס. מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, טען בדוח כי מאות תיקים "נמחקו" לאחר שלא טופלו וחלה עליהם התיישנות. מהדוח עולה, לדברי המבקר, "תמונת מצב מדאיגה של התנהלות המשטרה". המשטרה מסרה בתגובה: "אי הטיפול בדוחות של המשטרה נבע מבעיית משמעת שלא טופלה".
עוד גילו אנשי משרד המבקר כי עד לחודש פברואר 2015 לא הושלם הטיפול בכ-53% מהדוחות שניתנו לכלי רכב משטרתיים: על פי נתוני הדוח, מדובר ב-1,337 דוחות לכלי רכב משטרתיים. כמחצית מאותם תיקים נפתחו בין השנים 2012-2013, כלומר שבמשך יותר משנתיים העבירות של אותם שוטרים לא טופלו. "התנהלות זו מדגישה את הצורך באכיפה שוויונית של חוקי התעבורה ובהקפדה יתרה על אכיפה בתוך המשטרה", הוסיף המבקר.
לעדכונים נוספים ולשליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
ממצא מדאיג במיוחד בדוח נוגע לקציני משטרה בכירים - מדרגת ניצב משנה ומעלה: כאשר קצין בכיר מבצע עבירת תנועה, רק ראש אגף התנועה או המפכ"ל רשאים להחליט בעניינם. עובדי משרד המבקר גילו כי במקרים רבים בוטלו הדוחות וכתבי האישום לקצינים בכירים בתואנה שהעבירה בוצעה "בזמן פעילות מבצעית", למרות שלא היה ניתן לקשור בין הדוחות לבין הפעילות המבצעית וגם כאשר הקצינים מתפסו במהירות של 150 קמ"ש ומעלה.
למעשה, המבקר קבע כי במקרים רבים התיק נסגר או לא טופל - רק על סמך ההצהרות של הקצין הבכיר. המבקר קרא למפכ"ל רוני אלשיך לפעול כנגד אותם קצינים ולבדוק את החשדות לפיהם חלקם לא דיווחו אמת - כדי להינצל מכתב אישום: "על המפכ"ל לפעול לבדיקת התנהלותם של כל הקצינים המעורבים באירועים שהובאו לעיל, ולנקוט פעולות שיידרשו בעקבות הבדיקה". כמו כן קרא המבקר להפיק מחדש את הדוחות וכתבי האישום, אם יתגלה שהם נמחקו ללא הצדקה.
תיקים לשוטרים נסגרו "מחוסר עניין לציבור"
"דרך התנהלות זו נוגדת את כללי המינהל התקין ואינה תואמת את המצופה מגוף ציבורי המופקד על אכיפת החוק", ציין המבקר. "גם כשמדובר בקצינים בכירים, יש לבחון את הבקשות לביטול דוחות בגין עברות תעבורה לאחר בירור פרטי האירועים לעומקם. בעניין זה הטיפול בבקשתו של קצין בכיר צריך להיות זהה לטיפול בבקשתו של שוטר זוטר. ביטול כתב אישום אסור שייעשה אלא אם כן ברור מעל כל ספק שהדבר מוצדק".
תנ"צ יהודה דהן, מפקד מרחב משטרת ירקון, נהג במהירות מופרזת בירושלים (כ-30 קמ"ש לפחות מעל למותר) חמש פעמים בין החודשים פברואר-מאי 2013. הונפקו נגדו שלושה כתבי אישום ושתי הודעות קנס. רק כעבור שנה פנתה משטרת ירושלים לדהן, שקישר כל אחד מהמקרים לאירוע משטרתי כגון רכב חשוד או אלימות במשפחה.
מבדיקת המבקר עולה שכל המקרים הסתיימו תוך דקות ספורות, בעוד הנסיעה בוצעה כחצי שעה ואף שעה לאחר הקריאה. למרות זאת, תנ"צ אלברט אוחיון – ששימש אז כממלא מקום ראש אגף התנועה (את"ן) – החליט לבטל את הקנסות וכתבי האישום, ולא נימק את החלטתו אלא ציין כי הוא מסתמך על הסבריו של דהן.
מספר דוגמאות לעבירות שביצעו קצינים בכירים ויצאו (כמעט) ללא עונש:
קצין בכיר נוסף המוזכר בדוח הוא מפקד מג"ב ירושלים, תנ"צ יזהר פלד: הוא ביצע תשע עבירות תנועה וחרג מהמהירות המותרת ביותר מ-30 קמ"ש. הונפקו נגדו שתי כתבי אישום ושבע הודעות קנס, אך שש עבירות בוטלו לאחר שנקבע כי "הנסיעות בוצעו לצורך ביצוע תפקיד עם צידוק" והוא נקנס רק על שלושה מקרים.
נצ"מ תומר בדש, שהיה אז מפקד תחנת באר שבע, תועד כשהוא נוסע במהירות של 132 קילומטרים בכביש שהמהירות המותרת בו היא 90 קילומטרים לשעה. כתב האישום נגדו בוטל "מחוסר עניין לציבור", ולמרות שה"אליבי" שמסר – אירועים חריגים בגזרתו – לא תאמו לפרטי העבירות.
צעד נוסף שהוביל לסגירת תיקים רבים הוא חוסר דיווח על יחידת המשטרה שרכבה ביצע עבירה: המבקר מצא כי דוחות התעבורה "לא שויכו באופן שגרתי ליחידות", ולכן המשטרה נאלצה למחוק מאות עבירות בשל התיישנות. קצין מחוזי במחוז מרכז, למשל, החזיר את הדוחות ליחידת המצלמות - שם הם התיישנו ונמחקו. במחוז ירושלים סגרו תיקים רבים מחוסר ראיות ומחוסר עניין לציבור, בניגוד לנוהלי המשטרה.
"לתקן את התרבות הארגונית במשטרה"
עוד עולה מהדוח תמונה עגומה של סגירת תיקים לאנשי שירות בתי הסוהר (שב"ס) - בגלל חוסר שיתוף פעולה מצד אנשי השב"ס: משרד המבקר גילה כי ב-100 אירועים בהם רכבי השב"ס עברו עבירות תעבורה, לא הועברו למשטרה פרטי הנהגים. "בכך מנע שב"ס את אכיפת החוק על נהגים אלו וגרם להתיישנות הדוחות ולביטולם, זהו סירוב שאינו עולה בקנה אחד עם כללי המנהל התקין", טען שפירא.
את הממצאים החמורים סיכם המבקר במילים נוקבות: "דרך הטיפול בעבירות התנועה של שוטרים ושל קציני משטרה בכירים, ובמיוחד מסירת דיווחים שאינם מדויקים לצורך ביטול דוחות התנועה, מציבה תמונה עגומה של התרבות הארגונית השלטת במשטרת ישראל".
שפירא ציין כי מדובר בפרשה נוספת שעלולה לפגוע בתדמית הציבורית של המשטרה ולהעיד על תרבות לקויה: "הממצאים בנושא זה בצירוף קלקולים בתרבות הארגונית במשטרה שעלו בבדיקות קודמות של משרד מבקר המדינה והפרשות שנחשפו לציבור בעת האחרונה בייחוד בקשר לדרג הבכיר במשטרה, יוצרים תמונת מצב מדאיגה של התנהלות המשטרה".
"לפיכך, אין די בתיקון הליקויים העולים במפורש מדוח מיוחד זה, אלא נדרשים שידוד מערכות ותיקון התרבות הארגונית במשטרה. טוב יעשו פיקוד המשטרה והשר לביטחון הפנים אם ייקחו את הדברים לתשומת לבם המיוחדת", קבע.
מהמשטרה נמסר בתגובה לחלק זה בדוח: "בכל הנוגע לדוחות תנועה של שוטרים, המבקר מציין מפורשות כי הוא רואה בחיוב את הפעולות שנקט ראש את"ן (אגף התנועה) הנוכחי לשם הסדרת הטיפול. כלל הדוחות שעלו במסגרת הביקורת טופלו במלואם ונכתבו נהלים חדשים ומחמירים, המאפשרים טיפול מהיר ויעיל בדוחות שוטרים, תוך קיום בקרה שוטפת על התהליך".
"באשר לממצאים הנוגעים לקצינים, מונתה קצינה בודקת אשר בוחנת לעומק את הדברים וככל שיעלו נושאים לטיפול, המשטרה תפעל בהתאם. יצויין כי משטרת ישראל פועלת על פי כל דין ובהתאם לכך, מנחה את אנשיה לפעול ביושר, באמינות ובהתאם לנהלים. כל חריגה מכך, הינה התנהגות אשר אינה עומדת בקנה אחד עם ערכי הארגון ותטופל בהתאם".
תגובת המשרד לביטחון הפנים: "כבר עם קבלת טיוטת דו"ח המבקר, לפני מס' חודשים, החל המשרד לפעול ברוח המלצות המבקר. כך למשל, לפי הנחיית השר ארדן, נוהל הטיפול בדו"חות תנועה של קצינים בכירים הוחמר".
"בעניין פרויקט המצלמות יש להדגיש שקיים פער עצום בין כמות הדו"חות שמצלמות א3 מסוגלות לייצר אל מול היכולת של בתי המשפט לתעבורה להעמיד לדין נהגים שביצעו עבירות תנועה. מצלמות א3 מסוגלות להפיק מיליוני דו״חות בשנה, אך בפועל בתי המשפט מוגבלים בהיקף הדיונים ומסוגלים לקיים כ-90,000 דיונים בלבד".
"המחסור החמור בשופטי תעבורה ובמועדי משפט הוא גורם משמעותי המגביל את יכולת ההעמדה לדין. לכן, כל עוד לא יהיה מספר מספק של שופטי תעבורה המשטרה לא תוכל להפעיל את כל המצלמות שהותקנו, וזאת כיוון שהדו״חות שהן יפיקו צפויים להתיישן ולהתבטל בגלל מחסור במועדי משפט אותם קובעת מערכת המשפט".
עזרי עמרם השתתף בהכנת הידיעה.