התפתחות דרמטית בקטארגייט: נסללה הדרך לכתבי אישום בסעיפים ביטחוניים נגד אוריך ופלדשטיין | פרסום ראשון

התפתחות משמעותית בפרשת קטארגייט: חוות הדעת של המוסד, שלה המתינו במערכת אכיפת החוק לצורך הכרעה בתיק, הושלמה והגיעה בימים האחרונים לפרקליטות. כך פרסמנו הערב (שישי) ב״אולפן שישי". המסמך הועבר לשירות הביטחון הכללי, שאמור לגבש בימים הקרובים את חוות הדעת הביטחונית הסופית. בעקבות ההתפתחות נסללה הדרך להגשת כתבי אישום הכוללים סעיפים ביטחוניים נגד יונתן אוריך ואלי פלדשטיין, שניים מאנשי לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו.

לאחר השלמת עבודת השב"כ, חוות הדעת צפויה לעבור ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. בשלב הבא, ככל הנראה, יישלחו הודעות שימוע לפחות לאוריך ולפלדשטיין, שבמסגרתן תינתן להם האפשרות להשמיע את טענותיהם לפני קבלת החלטה סופית על העמדתם לדין. מדובר בהתקדמות משמעותית בתיק, אך טרם התקבלה החלטה סופית על הגשת כתבי אישום או על סעיפי העבירה שייכללו בהם.

מהכסף הקטארי ועד לחשד לפגיעה בביטחון המדינה

פרשת קטארגייט, שנחשפה לראשונה בחדשות 12, עוסקת בחשד כי גורמים בסביבתו הקרובה של נתניהו פעלו לקידום האינטרסים של קטאר בישראל בזמן המלחמה, במקביל לעבודתם עם ראש הממשלה. במוקד החקירה עומד החשד כי כספים שמקורם בגורמים שפעלו למען קטאר הועברו לאלי פלדשטיין באמצעות גורמי ביניים, בתמורה לפעילות תקשורתית שנועדה לשפר את תדמיתה של הנסיכות בישראל.

לפי החשדות שנחשפו במהלך החקירה, בין היתר בהחלטות בית המשפט, המעורבים פעלו להעברת מסרים תקשורתיים שנועדו להציג את קטאר באור חיובי ולהחליש את מעמדה של מצרים כמתווכת במשא ומתן להשבת החטופים. החשד הוא שחלק מהמסרים הוצגו כאילו הגיעו מגורמים מדיניים בישראל, מבלי שהעיתונאים ידעו כי מאחוריהם עומדים אינטרסים קטאריים.

במסגרת החקירה נחקרו, בין היתר, אוריך ופלדשטיין בחשד לעבירות הנוגעות לקשרים עם גורמים זרים, לשוחד, למרמה ולהפרת אמונים ולהלבנת הון. במרץ 2025 השניים אף נעצרו, ובמשטרה ובשב"כ בחנו את הקשרים שניהלו עם הגורמים המעורבים בפרשה. נתניהו עצמו מסר עדות פתוחה במסגרת החקירה.

למה זה חשוב?

בחודש פברואר האחרון פרסמנו ב"אולפן שישי" כי בפרקליטות כבר גובשה טיוטה ראשונית של כתב אישום, בכפוף לשימוע, נגד אוריך, פלדשטיין וישראל איינהורן. בשלב ההוא התמקדה הטיוטה בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים, בעוד שההכרעה בנוגע להוספת סעיפים ביטחוניים נותרה תלויה בקבלת חוות הדעת של גופי המודיעין.

השאלה המרכזית שנדרשו המוסד והשב"כ לבחון הייתה אם ניתן לבסס פגיעה בביטחון המדינה כתוצאה מהפעילות שנעשתה, על פי החשד, למען קטאר. מדובר בסוגיה בעלת חשיבות מיוחדת לנוכח מעורבותה של קטאר במגעים להשבת החטופים, קשריה עם חמאס והעובדה שהחשודים פעלו בסביבתו הקרובה של ראש הממשלה בתקופת מלחמה.

ההבחנה בין החשדות הפליליים לבין העבירות הביטחוניות עשויה להשפיע באופן משמעותי על חומרת כתב האישום ועל העונשים האפשריים במקרה של הרשעה. בעוד שעבירות השוחד והפרת האמונים עוסקות בין היתר בקבלת טובות הנאה ובניצול תפקיד ציבורי, העבירות הביטחוניות נוגעות גם לאופי הקשר עם גורמים זרים ולהשלכותיו האפשריות על ביטחון המדינה.

ההתפתחות הנוכחית מגיעה לאחר המתנה ממושכת לחוות הדעת של המוסד, שבמהלכה הועלו גם טענות כי השלמתה מתעכבת בכוונה עד לאחר הבחירות. לפי הפרסום הערב, חוות הדעת כבר נמסרה, והשלב שנותר הוא השלמת הבדיקה הביטחונית של השב"כ, שתאפשר ליועצת המשפטית לממשלה להתקדם להכרעה בתיק.