מה קרה באותו לילה? הדוגמנית שנחקרה בחשד לרצח שוברת שתיקה

"הייתה לין פאר הדוגמנית, זאת שהצילה אלפי נשים מידיו של בן אדם לא נעים, והפכה לרוצחת בנוסף. איך? זה לא משתלב ביחד בכלל", אומרת לין פאר. היא עלתה לכותרות לראשונה בפרשת שי אביטל. היא הייתה המתלוננת הראשונה שהופיעה בפנים גלויות. שנים לאחר מכן, היא מצאה את עצמה במרכזה של פרשת רצח חמורה, שבה היא לא המתלוננת, אלא החשודה המרכזית.

קודם כול, מה שלומך בימים אלה?
"מה יכול להיות שלום מישהי שכל המדינה שונאת אותה? ועוד אימא לילד. מה היא יכולה להרגיש?".

איך את מרגישה?
"לא טוב. גרוע. תלו אותי בכיכר כאילו... אני באמת... גם את הריאיון הזה אני לא רציתי לעשות. מאוד קשה לי. מאוד קשה לי".

"נגמרו לי החיים", אומרת פאר. "אני הראשונה שדיברה על זה בפנים גלויות, באומץ רב, עם קושי ענק וחרדות, שבעקבות הפרשה הזאת ליוו אותי לתקופה של הרבה מאוד זמן. פשוט פתחתי את העיניים לכל המדינה. בעקבות זה שדיברתי על כך, באו עוד כל כך הרבה נשים, אז אני לא יכולה להיות רוצחת, אני יכולה להיות מצילה".

"אני מכיר את לין מהפרשה הקודמת", אומר סנגורה של לין, עו"ד אורי נחמיאס. "אני יודע מי האישה, אני מכיר את המגרעות שלה, אני מכיר את החוזקות שלה, אני מכיר אותה טוב. רוצחת היא לא".

את טענת ששי אביטל פגע בך מינית. חשבת שאת הולכת לחתום על חוזי עבודה בדוגמנות, בסוף את מותקפת מינית. כתב האישום שהוגש נגדו, למרות שכ-30 נשים התלוננו בעקבות האומץ שאת גילית, בסופו של דבר, לא רק שאת גם לא נכללת בתוך כתב האישום, הוא מופיע שם כמשהו מינורי.
לין פאר: "עשיתי שם את כל מה שיכולתי. אנשים ונשים נזהרות ונזהרים ממנו, יודעים. מספיק שהייתה שם רבע הטרדה, מספיק שהייתה שם רבע הפעלת כוח. זה לא רלוונטי. אתה הרסת לנו את החיים. שמנו גבול מאוד ברור שאנחנו מפסיקות לשתוק, שבנו לא יתעללו יותר נפשית בצורה הזאת, שאנחנו לא בשר, שלא עושים דברים כאלה, שאנחנו מפסיקות לשתוק. עד היום אני חיה את זה. אני אחיה עם זה כל החיים גם. זה משהו ש... לא רק אני אחיה עם זה, גם הבן שלי יחיה עם זה".

"לא קל להיות לין פאר"

היא נולדה לפני 32 שנים בשם לידיה פובריסקי. היא גדלה עם אימה דורית ואחות שנולדה מנישואיה השניים של אימה. בשלב מסוים שינתה את שמה ללין פאר וניסתה את מזלה בדוגמנות. "לין זאת ילדה שגדלה בכוחות עצמה", היא מספרת על עצמה. אני למדתי הכול על בשרי. כל מה שקרה לי הביא אותי למי שאני היום".

נפגעת הרבה במהלך החיים שלך?
"כן, החיים שלי זה מסע הישרדות. לא קל להיות לין פאר".

כשהסתיימה הפרשה של שי אביטל, משם החלה ההידרדרות שלך?
"כן".

אז נכנסת חזק לסמים.
"התחלתי להיכנס לזה חזק, בהתחלה אלו היו כדורים, עם הסמים. הסמים היו כדי להשתיק את הכאב ואת הפחד, הכדורים כדי להשתיק את החרדות. כשאני אומרת 'מכורה לסמים' שאני הייתי... זה לא זרוקה בתחנה מרכזית עם מזרק, לא. זה סם מסוג... ממסי, דוקטור, קוקאין, דוסה, אבקות.

"הסמים האלה, זה אויב כל כך ערמומי ורע של איזשהו כוח של ביטחון שנוצר לאדם, לשכוח כל מה שהכי חשוב לו בעולם הזה, שזה היה הילד שלי. אני מכירה את כל העולם ואשתו, אני חיה את הסצנה, אני חיה אנשים, כולם מכירים אותי, אני מכירה את כולם".

סיפרו לי במשטרה שהייתה פה חגיגת סמים, מסיבת סמים.
"מאורת סמים. בית של ישיבות וסטלות זה עובד ככה. זו הסצנה. אנשים נכנסים, הולכים, חוזרים. לא ממש היה אכפת לי מי בא ומי הולך. הדלת הייתה פתוחה".

מה קרה בליל הרצח

בחזרה לאותו ערב דרמטי ב-15 באוקטובר 2025. אל הדירה של לין בפתח תקווה מגיעים שלושה חברים - דוד קריכלי, בר אוטמזגין ומאור אלישע. כולם משתמשים כבדים שנפגשו אצל לין לפי החשד כדי לעשות סמים קשים כמו הרואין. במהלך הערב, לין מזמינה אל הדירה חבר נוסף - את שלום ניסים. "אני הכרתי אותו הרבה שנים לפני, הוא היה חבר מאוד טוב שלי", היא מספרת. "עד היום אין יום שלא חושבת עליו, מאוד קשה לי. לא האמנתי בחיים שבבית שלי דבר כזה יכול לקרות. מקום שאמור להיות מקדש שלי, המפלט שלי, והדבר הזה קרה".

מקדש, אבל מסיבת סמים, כולם באים...
"כן, אבל עדיין, אתה יודע, אלה הקירות של הבית שלי".

מה את זוכרת מאותו לילה?
"אני הייתי מסוממת מכדורים וסמים. זה מה שאני זוכרת. אני אפילו לא זוכרת איך הגעתי לתחנת המשטרה, אני התעוררתי בתא. אין לי מושג איך הגעתי לשם. אני הייתי כל כך מסוממת שנבהלתי, אני לא הבנתי איפה אני. לא הבנתי מה קורה לי. ואז אני הבנתי שהם מאשימים אותי ב... אני אפילו לא רוצה להגיד את המילה. זה קשה לי מאוד".

זאת באמת אחת העבירות הכי חמורות בספר החוקים. עוצרים אותך בחשד לרצח של שלום ניסים. מה את אומרת להם בחקירה?
"אני לא זוכרת אפילו מה אמרתי להם".

את מה שלין טוענת שאינה זוכרת משלימים לנו חומרי החקירה של המשטרה ועורכי הדין של החשודים. "כל השלושה יצאו ביחד לאיזה מועדון, יצאו מהדירה, חזרו לדירה, צרכו סמים בדירה, חגגו בדירה, שכבו בדירה, עד שהגיע הבוקר, ולמעשה שם התחילה הדרמה האמיתית כשהמנוח מגיע לדירה", משחזר עו"ד אסף גונן, סנגורו של דוד קריכלי. "לטענת הלקוח שלי, אותה בחורה העירה אותו מהשינה, כולם שם היו גמורים מאותו ערב של חגיגות, העירה אותו ואומרת לו: 'הוא מגיע'".

בשלב הזה מתפתח עימות בדירה. קטטה של ממש. אחד החשודים מרסס את שלום ניסים בגז מדמיע, חשוד אחר דוקר אותו. שלום ניסים נמלט למרפסת. בשלב הזה, לפי החשד, הם זורקים אותו מעבר למעקה, או שהוא קופץ בניסיון לברוח מהם - ומת מהנפילה. המניע לרצח לא ברור. לפי אחד החשדות, היה סכסוך כספי בין דוד קריכלי לבין שלום. חשד נוסף שנבדק היה שללין היה סכסוך עם שלום, והיא הזמינה אותו לדירה כדי לעשות לו כיפה אדומה בעזרת שלושת הגברים שהיו איתה שם.

"המנוח היה אדם קרוב אליה, הוא היה ידיד שלה, הוא היה אדם שהיא מאוד העריכה", מבהיר עו"ד נחמיאס. "טופלים עליה פרשה של רצח לאדם שהיא אוהבת, לאדם קרוב, בזמן שהם יודעים שהיא הייתה במצב תודעתי כתוצאה משימוש בסמים. מכיוון שזה קרה בבית שלה, אז היה הכי נוח להלביש את זה עליה". עו"ד שי רודה, סנגורו של מאור אלישע, טוען כי "‫לין פאר מסרה מספר גרסאות ‫סותרות חזיתית אחת את השנייה. ‫לא סתם המשטרה לא יכולה להסתמך ‫על העדות שלה, ‫לא בעימות ולא בחקירה. ‫העדות שלה היא עדות ‫שהיא לא אמינה בלשון המעטה".

"הבעיה היחידה שלי הייתה הסמים"

אני אגיד לך מהיכן זה התחיל. מזה שבבית שלך נפל בן אדם. אף אחד לא התקשר למוקד 100. אף אחד לא התקשר למוקד מד"א. כולכם ברחתם.
לין: "לא רלוונטי, ברונו".

לא רלוונטי? את יודעת מי קורא לי ברונו?
"לא".

ראשי ארגון פשע. אני לא חושב שאת ראשת ארגון פשע, אבל את אומרת, במשטרה אומרים, היו מלא סמים בכל מקום, הקירות, הדלתות, זירת מאבק. זירה של אלימות, סקס, סמים, בלגן.
"אני לא אתווכח איתך וזה לא רלוונטי, באמת שזה לא רלוונטי".

אבל זה מה שעורר את חשדם, וזה מה שבית המשפט מסתכל.
"בסופו של דבר התיק נסגר".

התיק נסגר, אבל עדיין חובת ההוכחה היא עלייך. שלא תחשבי כאילו התיק נסגר מחוסר אשמה.
"לין לא קשורה פה לשום דבר. עובדה, אני לא קשורה לכלום. והבעיה היחידה שלי הייתה הסמים. זה הכול".

אבל תצטרכי בסופו של דבר לשכנע את האנשים מה קרה בדיוק ב-15 פה באוקטובר. בסופו של דבר בן אדם קפץ, נדחף, נמלט, אנחנו לא יודעים.
"את זה גם אני לא יודעת. זה נקרא מחלת ההתמכרות, וזה מאוד קשה. לדעת שאתה מכור למשהו עד כדי כך שאתה כל כך מסומם שאין לך מושג מה קורה סביבך. זה דופק אותך. באותו רגע אתה מרגיש שאתה דפוק. עד כדי כך אני נרקומנית? עד כדי כך הייתי משתמשת נרקומנית מסריחה שאת לא יודעת מה קורה בבית שלך?".

מישהו מת פה.
"זה עצוב מאוד, וזה כואב לי כל יום. אני חיה עם הבן אדם הזה, הרוח שלו נמצאת פה, אני מרגישה אותו".

של שלום ניסים.
"נכון. אני לא יכולה לשכוח דבר כזה בחיים, זה משהו שהוא חלק ממני, וחלק מאוד גדול. אני בחיים לא...".

אז מה את אומרת לחוקרים, כשהם יודעים שאת ושלום ניסים חברים טובים, ומאשימים אותך שאת המוח לרצח הזה בבית שלך?
"אני מסבירה להם שאני הייתי חברה טובה שלו ושלא יכולתי לעשות דבר כזה".

מה שאומרים לנו במשטרה, זה 'לין היא החוליה המקשרת, היא מרכז העניינים. היא המוח. היא תכננה את הרצח הזה'. אני אומר, רגע, איך אתם מגיעים למסקנה הזאת?
"אני נראית לך עבריינית? או עומדת בראש איזשהו ארגון?".

לא יודע, לא מכיר אותך.
"בחיים לא פגעתי בבן אדם, בזבוב. מה לי ולדברים האלה?".

אז על מי את מגוננת?
"אני לא מגוננת על אף אחד, ‫כי אני לא יודעת שום דבר".

אז אני אזכיר לך, ‫את זוכרת שעימתו אותך ‫עם חלק מהחשודים. כשאמרת לאחד מהם, ‫הסתכלת לו בעיניים, ו‫אמרת לו "אתם רצחתם אותו". החוקרים קנו את האמירה ‫האיתנה הזאת שלך מאוד... שינו את החקירה שלהם.
"זה לא שלי, זה לא רלוונטי. ‫באמת לא רלוונטי".

"איך שיצאתי, המשכתי עם הסמים"

לין מספרת כי במהלך תקופת המעצר: "הייתי אזוקה ידיים-רגליים כל פעם שהייתי יוצאת לבתי משפט או חקירות, כאילו אני חיה. הילד שלי, באותה תקופה, ממש חשב שעזבתי אותו".

בן כמה הוא היה?
"עכשיו הוא בן 13, אז הוא היה בן 12".

אז הוא יודע.
"הוא יודע כי אני סיפרתי לו. כשנתנו לי לראות אותו, ככה הם חשבו שאולי אני אגיד מה שלא היה, באתי והסברתי לו, אמרתי לו שאימא צריכה להיות במעצר. הסברתי לו מה קרה, ולא עזבתי אותו. אני רואה את הריקנות שיש לו בעיניים, והוא אומר לי: 'אימא, חשבתי שעזבת אותי'. רציתי למות. יש לי אחות קטנה שאצלה הבן שלי נמצא. היא האימא האומנת שלו. היא המלאך השומר שלי, האישה הזאת".

כלומר, אם לא אחותך היו שולחים אותו למוסדות.
"לפני שיצאתי משם, הבטחתי לעצמי שאני לא אהיה אימא אם אני לא מפסיקה. אין סיכוי שאני בחוץ ממשיכה עם הדבר הזה, והמשכתי. איך שיצאתי המשכתי. כשאתה חולה במחלת ההתמכרות, אתה לא יודע כמה זה חזק ממך. לבוא ולהגיד: 'אני יכול לבד', אף אחד לא יכול לבד. אי אפשר לצאת מהדבר הזה לבד. יש לך שלוש אופציות: בתי סוהר, מוסדות או מוות. הייתי ככה קרובה. הייתי נראית באותה תקופה על הפנים, מרגישה על הפנים ועדיין עושה סמים".

את יודעת מתי נפגשנו בפעם האחרונה? את היית על המסך. נראית אחרת לגמרי. היית קצוצה-קצוצה.
"לשם הסמים הביאו אותי. התקשרתי לעורך דין שלי, ואני צורחת בבכי ואומרת: 'אני רוצה למות. לא רוצה לחיות בעולם הזה'. ואז היו מלאכים שבאו ושמרו עליי, עם מרכז גמילה בשם 'רוח בכפר' בקיסריה, מרכז גמילה פרטי. הם קיבלו אותי בחינם. הם הצילו לי את החיים. אני לא חשבתי שאני אצליח יום אחד להפסיק. נכון להיום אני נקייה 11 ימים ושמונה חודשים, מכל סוגי הסמים והכדורים".

שנה אחרי, לין במקום אחר. תיק הרצח נגד כל החשודים נסגר מחוסר ראיות, אבל השאלה המרכזית עדיין לא נפתרה.

תחקיר: מאי פכט