רצח עורך הדין במשרדו בשבוע שעבר הציף את כל הפחדים - ולצערנו לא מדובר בסכנה חריגה. שורת עורכי דין חיים תחת איומים ומתקפות פיזיות, חלקם חוששים לדבר. הסיכון לא שמור רק לסניגורים פליליים - גם תיק בבית דין לענייני משפחה או ייצוג בסכסוך שכנים עלול להיות אלים: "היום שרפו לי את המשרד, מחר ישרפו רכב עם מישהו בתוכו"

ביום שישי בערב, ארבעה ימים אחרי שעורך הדין ארבל פלדמן נרצח ביריות על ידי לקוח שלו בעקבות ויכוח כספי, קיבלה עו"ד הילה מימוני שריקי טלפון ממשטרת ישראל. "הם אמרו לי 'הציתו את כל המשרד שלך, לא נשאר ממנו זכר'", היא מספרת בכאב. "אני מרגישה מאוימת. מאז המקרה הזה, יש לי מישהו ששומר על הבית בערב, ובעלי לוקח אותי לכל מקום".
מימוני שריקי פתחה רק לפני חצי שנה בנתיבות את המשרד שהוצת. יש לה עוד שני משרדים בבאר שבע, שכולם בתחום המומחיות שלה – ביטוח לאומי ונזיקין, לא התחומים הראשונים שעולים בראש כאשר חושבים על עורכי דין שמרגישים מאוימים. "אחרי מה שקרה עם הרצח של עורך הדין, את מבינה שכל אחד יכול להרים נשק ולקחת חיים של בן אדם".
ממשרדה של עו"ד מימוני שריקי בנתיבות לא נותר דבר. קירות המשרד שחורים ומפויחים, ואין כל זכר למה שהיה בו קודם. כל צוות המשרד, היא מספרת, עבר לסניף אחר של המשרד שלה והיא מתארת כי "כל העובדים מפוחדים. כולם באים ביחד ויוצאים ביחד, לא נשארים לבד".

הרצח של עו"ד פלדמן הכה את מערכת המשפט בתדהמה. לקוח שרוצח עורך דין זה דבר חריג, אך לא חסר תקדים: לפני קצת יותר מעשור, עורך הדין נתן ז'ורנו ובתו ימית נרצחו ביריות בבניין כלל בירושלים בידי לקוח שלו, טאדסה גאטהון, ששכר את שירותיו במסגרת הליך גירושין. גאטהון טען כי עורך הדין שיתף פעולה עם עורכת הדין של אשתו ודרש את כספו בחזרה. משנענה בשלילה – ירה בז'ורנו ובבתו למוות.
ב-2008 נרצח עורך הדין הפלילי יורם חכם, באמצעות מטען חבלה שהוטמן במכונית שלו. ראש ארגון הפשע אסי אבוטבול, לקוח של חכם, הואשם בשנת 2017 במעשה – ועד היום, קשה להאמין, המשפט שלו מתנהל. לפני כ-30 שנה, עו"ד אברהם אבי אורן נרצח במשרדו בפתח תקווה, גם הוא על ידי לקוח שלו - אסיר שניצל את חופשתו מהכלא, לשם ביצוע הרצח.


"מחר ישרפו רכב שמישהו היה בתוכו"
הרצח של עו"ד פלדמן הותיר תחושות קשות בקרב עורכי דין, שמרגישים מאוימים. רק חלקם מוכנים לשתף באימה. עדיין לא ברור מי עומד מאחורי ההצתה במשרדה של עו"ד מימוני שריקי, אך היא בטוחה שמדובר באחד מהלקוחות שלה. "מסרתי שמות של לקוחות למשטרה כדי לבדוק את הכיוון הזה, אני מאוד מקווה שימצאו את מי שעשה את זה. יש פה קו שנחצה, וגם אם זה שנתתי שמות למשטרה יסיים לי את הקריירה, אני אימא. הבריאות והביטחון שלי – חשובים לי ולבנות שלי יותר מהכול".
למרות שעבר שבוע מאז המקרה, מימוני שריקי לא חשפה את הסיפור שלה עד כה בתקשורת. בעקבות הפנייה שלנו אליה, היא החליטה כן לדבר בשמה, מתוך תחושת שליחות. "אני חושבת שאני הפנים היום של כל עורכי הדין, שהם חוששים. זה לא יכול לעבוד בצורה כזו שאנחנו כל הזמן מאוימים וחוששים צריכים לחשוב פעמיים לפני ששולחים שכר טרחה ללקוח. אז היום שרפו לי את המשרד – מחר ישרפו רכב שמישהו היה בתוכו. לנתיבות אני כבר לא אחזור, אבל מי מבטיח לי שדבר כזה לא יקרה במשרדים האחרים שלי? מישהו צריך לשמור עלינו, זה עבודה שלנו, התפקיד שלנו. אנחנו אנשי חוק". במשטרה טוענים כי החשד הוא לסכסוך עסקי - התגובה המלאה בסוף הכתבה.

כשהתחלנו לעבוד על הכתבה הזו לראשונה – פנינו לעורכי דין בכירים, חלקם פליליים, מתוך סברה שדווקא מי שמתנהל מול עבריינים, חשוף יותר לאיומים מהלקוחות שלו. התגובה שלהם הפתיעה אותנו: הכחשה מוחלטת שדבר כזה יכול לקרות, שמישהו אי-פעם יאיים עליהם, ושאיך אנחנו בכלל מעיזים לשאול, כאילו עצם השאלה היא פגיעה בכבודם – למרות שעורכי דין פליליים בישראל, כפי שכבר ציינו, שילמו מחירים בחייהם רק בגלל המקצוע שלהם. רבים חששו בכלל לדבר איתנו, בטח ובטח בשמם.
הסיבות לחשש לדבר הן מגוונות: רבים אמרו לנו כי לא היו רוצים לשתף, מחשש שאותו לקוח יזהה את עצמו ויחזור לנקום; הובעו גם חששות מצד אלו שבחרו לוותר על גביית שכר הטרחה במקרים שבהם הרגישו שהסכנה קרובה; ולצד תחושת הבושה, ניתן לשער שקיים גם חשש של הפרקליטים שעוסקים בתחום הפלילי מכך שהם יספרו לתקשורת על האיום, ושהמיוצגים שלהם יחשדו שהם גם מסוגלים לפנות למשטרה. לא דבר שעשוי להיתפס בעין יפה מצד מי שמסתבכים עם החוק.
אך משיחות שעשינו עם עורכי דין רבים, נוכחנו שההתמודדות עם הסכנה במקצוע אינה רק נחלתם של עורכי הדין הפליליים – ואולי אפילו, בכלל לא. גם עורכי דין אזרחיים, שמעולם לא חשבו שיש סכנה כלשהי כשהם בחרו ללמוד את המקצוע ועברו את מבחני הלשכה, מוצאים את עצמם חשופים לאיומים באופן יום-יומי, חלקם איומים בעלי אופי פיזי של ממש.

"היא פשוט שלחה אליי עבריינים"
"אני סבלתי מכמה מקרים כאלה לאורך הקריירה שלי", מספרת עו"ד איילת דוידוב סער, שלאורך שנים עסקה בתיקי גירושין, חדלות פירעון, צוואות וירושות, ובאחרונה עברה להתמקד בתחום המשפט המסחרי הבין-לאומי. "היה לי מקרה שבו הגיעו אליי זוג לקוחות, שלא היו נשואים אחד לשני, אבל גרושים מאחרים. האישה באה כדי להגדיל מזונות, והגבר בא כדי להסדיר את הראייה עם הבת שלו. הם נתנו לי צ'קים והפקדתי אותם, וחלק מהצ'קים חזרו. יום אחד מתקשרים אליי מהמשטרה ואמרו לי שיש לקוחות שהם גנבים סדרתיים, ושצ'ק שהם הביאו לי נגנב מבן אדם בן 90.
"כשפניתי לאישה לגבי הצ'קים – היא פשוט שלחה אליי עבריינים. כל בוקר באתי לאוטו לצאת לעבודה וראיתי ארבעה גלגלים מפונצ'רים", היא משחזרת. "יום אחד הייתי בבית עם התינוקת שלי, ופתאום מישהו נכנס אליי הביתה. השתתקתי. הוא לא עשה כלום, רק הסתכל והלך. נאלצנו לעזוב את העיר שגרנו בה".
האסטרטגיה שבחרה בה דוידוב סער היא פשוט להימנע מלהפקיד את הצ'קים ומלהיכנס לעימות עם הזוג. הסיוע למשטרה בזמנו, לדבריה, לא הועיל, והיא הבינה שהחיים שלה יותר חשובים. "את לא יודעת איך סיפור כזה יכול להיגמר, כשמדובר במשפחה עבריינית. אם הוציאו עלייך חוזה את בן אדם מת. אני אוהבת את החיים שלי", היא אומרת.

מאז אותו המקרה עברו שנים רבות – אך היא כן חשה בשינוי מגמה בנוגע ליחס שעורכי דין מקבלים. "אם היום היה קורה לי דבר כזה, היה לי מאבטח אישי, מרוב פחד. אני מרגישה שהחברה שלנו השתנתה. שיש שנאה ואלימות. היום ילדים רוצחים ברחוב, משהו בחברה שלנו נדפק. השינוי הזה התחיל באופן כללי בחברה והחל גם להיות מופנה ספציפית לעורכי דין ולשופטים".
התקיפה שהותירה את עו"ד בן צבי סיעודי
האיום שאליו חשופים עורכי דין מגיע לא רק מצד הלקוחות, אלא פעמים רבות מהכיוון הצד השני, שנגדו הם מייצגים. לפני כשנה עו"ד רונן בן צבי יצא לבדוק דירה של לקוחה שלו, שהתלוננה כי אחד השכנים השתלט לה על הבית והשכיר אותו לאחרים. בן צבי, בעברו קצין משטרה וממקימי יחידת להב 433, הגיע לבדו לבית ביפו, לאחר רחצה בים, עם כפכפים וטלפון נייד. הוא לא שיער לעצמו שמהאירוע הזה הוא ייצא סיעודי ולא יוכל יותר ללכת על רגליו. אותו השכן, כך על פי כתב האישום, יצא מביתו והתעמת איתו, ובנו בן ה-17 תקף אותו מאחוריו בראשו. בן צבי הגיע לבית החולים כאשר ראשו מרוצץ, עם נזק מוחי בלתי הפיך.

"אח שלי - טוב לו מותו מחייו", אומר דורון בן צבי, אחיו של רונן, באנחת כאב. "נכון, הוא עוד נושם, אבל זה לא הבן אדם שהיה. נגמר הסיפור. אדם שהעבודה שלו הייתה לדבר - לא יכול לדבר יותר. מה זה משנה אם הוא נושם?" הוא שואל. "לפחות במקרה של העורך דין בראשון לציון (פלדמן, י"י), המקרה ברור: בא אדם, לקח אקדח, ירה כדור בראש ואפשר להאשים אותו ברצח. אח שלי נושם אבל נשאר עם חצי גולגולת - דבר כזה, נראה לך, יכול להיגרם מאגרופים ובעיטות?", הוא אומר בנוגע לכתב האישום שהוגש נגד האב ובנו. "המשטרה לא עשתה את העבודה שלה. לא חקרה את המקרה במשך 36 שעות. בינתיים כבר הספיקו לפרק את כל המצלמות שתיעדו את מה שבאמת קרה שם".
לבן צבי בטן מלאה על המשטרה. הוא מספר שכדי שהמשטרה תתחיל לחקור, הוא זה שהיה צריך להניע את הכול: כשאחיו הגיע לבית החולים, אף אחד לא ידע מאיפה הגיע. בדרך לא דרך, הצליח לאתר את המקום, והגיש שתי תלונות שונות בתחנות משטרה, כדי ללחוץ עליה להתחיל לחקור. בינתיים, זמן יקר אבד. "הדבר שהכי ממחיש את האירוע זה השורה הראשונה בכתב התביעה שהוא עצמו הגיש לפני כן נגד השכן הזה: הוא פותח שם על המשטרה וכותב ש'יש בתביעה ללמד משהו על אוזלת ידה של משטרת ישראל בשמירה על ביטחון הציבור מפני עבריינים חסרי עכבות ומוסר'. את יודעת כמה עורכי דין בעלת הדירה ניסתה לקחת, עוד לפני שאח שלי נכנס לתמונה? היו שלושה עורכי דין שאיימו עליהם ופשוט ברחו. בעלי הדירה פחדו. כשהם התלוננו למשטרה על זה שרוקנו להם רהיטים מהדירה – המשטרה פשוט החזירה להם את הרהיטים וסגרה את התיק".
גם על מערכת המשפט יש לו ביקורת. העובדה שתואר בכתב האישום שהבן, ששמו אסור בפרסום כי הוא בן 17 וחצי ומוגדר קטין, תקף את אחיו באגרופים ובעיטות - מוציאה אותו מדעתו. "פגיעה כזו כמו שיש לאח שלי לא יכולה להיגרם רק מאגרופים. זה ברור שהיה מעורב כאן לום", הוא אומר. הבן שתקף את אחיו הודה והורשע בהסדר טיעון בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה, שיבוש הליכי חקירה ומשפט והדחה בחקירה. אביו הודה, גם במסגרת ההסדר, בשיבוש הליכי חקירה ומשפט, הדחה בחקירה, הסגת גבול וקבלת דבר במרמה. העונש שגזר בית המשפט המחוזי בתל אביב היה נמוך משמעותית מזה שביקשה הפרקליטות, ועל כך היא ערערה לבית המשפט העליון. כעת הצדדים ממתינים להכרעה – אם העליון יחמיר בעונש של הבן, שנגזרו עליו רק 4 שנים, ושל אביו, שעליו נגזרו שנתיים.

"אני הייתי רוצה שהם ישלמו את העונש", אומר בן צבי. "בית המשפט צריך להחמיר איתם. בית המשפט המחוזי דיבר רק על השיקום של התוקף, שהוא אומנם היה בן 17 וחצי אבל הוא רחב ממני פי שניים וגבוה. החיים שלנו התהפכו לחלוטין. אני ואימא שלי מטפלים בו 24/7, יש לו שני ילדים בצבא. קשה להם מאוד".
התקיפה בבית הדין שהוגדרה כתאונת עבודה
גם עו"ד דבורה שושן, שעוסקת בדיני משפחה, הותקפה על ידי הצד שטענה נגדו. לפני כארבע שנים, במהלך דיון בבית הדין הרבני שבו ייצגה אישה שביקשה להתגרש מבעלה - תקף אותה הבעל. הביטוח הלאומי הכיר באירוע הזה כתאונת עבודה. "באמצע הדיון הוא פשוט תקף אותי באמצעות מקל הליכה, בראש ובכתפיים והשליך לעברי קלסרים כבדים. עורך הדין של הבעל נאלץ להתערב פיזית ובכוח כדי להפריד אותו מהגוף שלי, אחרת זה היה נגמר באסון ובשטף דם במוח. הגשתי תלונה במשטרה, הוא נעצר, נוהל נגדו הליך פלילי, וביטוח לאומי הכיר בי כנפגעת תאונת עבודה".
המקרה הזה הוא לא האחרון שנאלצה להתמודד איתו. היא מספרת שבשנתיים האחרונות, בסכסוך גירושין אחר שבו היא מייצגת את האישה, היא חווה איומים והטרדות מצד הבעל של הלקוחה שלה. "התחלתי לייצג אישה שסבלה מאלימות קשה ביותר מצד בעלה. הוא השתחרר מהכלא אחרי שריצה עונש מאסר של כמעט שנתיים, ומיד כשהשתחרר הוא התחיל לאיים על חיי ולתקוף אותי, בטענה שאני מלווה את גרושתו ובגלל זה היא לא חזרה אליו".

"ניתנו נגדו צווי הגנה שאוסרים עליו להתקרב אליי או לאשתו, אך הוא מפר אותם עשרות פעמים ביום. פעם אחת הוא הגיע אליי הביתה, דפק אצל השכנות וחיפש אותי. בעקבות זאת נאלצתי לעבור דירה ואני לא שמה את השם שלי על הדלת", היא נאנחת. "הוא מתקשר אליי בערך 50 פעמים ביום ממספר חסוי כדי לחסום לי את הקו ולהתיש אותי. קיבלתי ממנו הודעת סחיטה שאם לא אחזיר לו את אשתו, יקרו דברים. אני מקבלת איומים מכל הסביבה שלו כדי שאחזיר אותו ואת אשתו לשלום בית".
הגשת נגדו תלונות במשטרה?
"הגשנו המון. הלקוחה הגישה תלונות על הפרת צווים, ופניתי במכתבים מפורטים לשר לביטחון לאומי ולמפקדי משטרה בעניין הזה, אך התחושה שאף אחד לא עושה דבר. המצב כל כך קיצוני שהלקוחה קיבלה פטור חריג מהתייצבות לדיונים מחשש לחייה, כך שאני מופיעה מולו לבד בבית המשפט ומוצאת את עצמי כקורבן וכמטרה ישירה במקומה. המשטרה פשוט לא מתפקדת ואני מרגישה שאנחנו צריכים להגן על עצמנו. יש קולגות שאומרים לי לעזוב את התחום בגלל האיומים האלה".
מה המסר שהיית רוצה להעביר?
"שהמשטרה תתעורר. היא לא מטפלת מספיק כראוי ובחומרה באלימות כלפי עורכי דין, ואני מרגישה שגם הלשכה. אחרי הרצח של עורך הדין אסור להקל ראש בכל איום או אלימות כלפי עורך דין ויש לפעול מיידית ולתת לנו הגנה. אני מרגישה לא בטוחה".
זמן קצר לפני שהעלינו את הכתבה הזו, כתבה לנו דבורה: "אתמול דפקו בדלת מאוחר בלילה והיה חושך והתחלתי להיכנס לסרטים. כל דפיקה בדלת מקפיצה אותי, אני כל בוקר בודקת אם יש מטען מתחת לרכב".
תגובות
תגובת משטרת ישראל
לגבי הצתת משרדה של עו"ד הילה מימוני שריקי: "עם קבלת הדיווח על האירוע, שוטרים הגיעו למקום ונפתחה חקירה, תוך איסוף ממצאים מהזירה. בשלב זה, החשד הראשוני שעולה מהחקירה הוא ככל הנראה סכסוך עסקי. חקירת האירוע נמשכת ביסודיות במטרה להגיע לחקר האמת ולמיצוי הדין עם המעורבים".
לגבי תקיפת עו"ד רונן בן צבי: "מדובר בחקירה מקצועית ויסודית, במסגרתה בוצעו מגוון רחב של פעולות חקירה וגביית עדויות, לרבות איסוף ראיות פורנזיות ודיגיטליות במטרה להגיע לחקר האמת. לראייה, הוגשו כתבי אישום נגד שני נאשמים אשר בסופו של דבר הובילו להעמדתם לדין ולהרשעתם בבית המשפט שגזר עליהם מאסרים ממושכים מאחורי סורג ובריח (על הנאשם הבגיר נגזרו 4 שנות מאסר ועל הנאשם הקטין נגזרו שנתיים מאסר)".
לגבי האיומים כלפי עו"ד דבורה שושן: "באשר לתיק הראשון המתנהל בתחנת לב הבירה (ההגעה לביתה, י"י), עם קבלת התלונה נפתחה חקירה אשר במסגרתה נגבו עדויות, נאספו ממצאים וכן זימון החשוד לחקירה. מטבע הדברים, לא ניתן למסור פרטים נוספים בשלב זה. באשר לתיק השני המתנהל בתחנת בנימין (הפרת צו הרחקה, י"י), עם קבלת התלונה נפתחה חקירה, במסגרתה בוצעו מספר פעולות חקירה. בהתאם לתשתית הראייתית שגובשה, התיק נסגר. ככל שיתקבלו במשטרה ראיות או מידע חדש, תישקל פתיחת התיק מחדש כמקובל".
תגובת לשכת עורכי הדין
"לפני למעלה מחצי שנה, הורה ראש הלשכה להקים טלפון חם לפניות, שיהווה כתובת למענה מיידיי לעורכי דין מאוימים, באמצעות אחראית תחום שהוקצתה לעניין אשר מטפלת בפניות עורכי הדין ומפנה מייד לרפרנטית במשטרה. כל פניה שכזו, מלווה באופן אישי על ידי ראש הלשכה, עו"ד עמית בכר, או מנכ"לית הלשכה, עו"ד ורד זייטמן. במקביל, התכנסה פגישה עם ח"כ צביקה פוגל, יו"ר הועדה לביטחון לאומי, ועם גורמים מהשב"ס לקידום חקיקה להחמרת ענישה שמשווה פגיעה בעורך דין לפגיעה בעובד ציבור וכדי לקדם פתרונות נוספים למיגור התופעה. בהמשך, החתימה הלשכה שליש מחברי הוועדה לביטחון לאומי על הדרישה לקיים דיון דחוף בנושא. חרף זאת, דרישת הלשכה לא נענתה. הלשכה תמשיך לפעול לקידום חקיקה עם תום פגרת הכנסת, בתקווה שתמצא אוזן קשבת.
"עם הרצח המזעזע של חברנו, עורך הדין ארבל פלדמן ז"ל, קיים ראש הלשכה כינוס דחוף של ראשי המחוזות והוחלט מיידית על מספר צעדים נוספים: ראשית, תגבור ושדרוג קו הטלפון החם למוקד, עיבויו וקידום מחלקה ייעודית להתמודדות עם האלימות כלפי עורכי הדין; שנית, קידום התקשרות עם מוקדי הגנה ומגוון שירותי אבטחה בימים אלה לכלל עורכי הדין; וגיבוש נוהל והטמעת הדרכות להתמודדות עם לקוחות אלימים.
"בנוסף, כאקט של סולידריות והבהרה כי לא ניתן לעבור על הרצח לסדר היום - ראש הלשכה הודיע כי ועידת המשפט שתוכננה להתקיים ב-2.9 נדחית לסוף השנה, ובמקומה תוקדש פתיחת שנת המשפט ליום מיוחד בנושא אלימות כלפי עורכי דין. בכנס נעסוק בצעדים מעשיים להגנה על עורכות ועורכי הדין, וכן על נותני שירותים ציבוריים כמו רופאים, אחיות, עובדים סוציאליים ועוד שחשופים לאלימות הגואה בחברה הישראלית. יחד נפעל לחיזוק שיתוף הפעולה עם רשויות המדינה ומערכות אכיפת החוק".

