סוכנות סמויות שהופעלו בחו"ל: כך הופלה רשת הזנות

רשת זנות מסועפת המנוהלת על פי החשד על ידי שני גברים ישראלים, פעלה להטיס לארץ נשים הנמצאות במדינות של ברית המועצות לשעבר. הנשים, בהן אימהות וצעירות עם סיפור חיים קשה, הגיעו לארץ במסווה של חופשה וסורסרו על ידי הגברים. כעת, רפ"ק שירן מנשה אמסטר, קצינת חקירות ביחידה המרכזית של מחוז החוף שהייתה בלב החקירה, מספרת ל-N12 את כל הפרטים על הפרשה.

שיטה המפורטת לפרטים הקטנים ביותר

זה מתחיל הרחק מישראל, לעיתים בהודעה תמימה לכאורה ברשת חברתית. מהצד האחד, אישה שנמצאת באחת ממדינות ברית המועצות לשעבר. מהצד השני, על פי החשד, אזרח ישראלי שיודע בדיוק לאן הוא רוצה להוביל את השיחה. רפ"ק אמסטר, ראש מחלק נוער חשיפה ביחידה המרכזית של מחוז החוף מספרת: "הוא פונה אליהן ברשתות חברתיות, אחר כך עובר לדבר איתן בשיחות אישיות, אם זה בטלגרם או בוואטסאפ, ולמעשה מסביר להן ומשכנע אותן שמשתלם להן להגיע לארץ לעסוק בזנות. הוא כמובן אומר להן כמה הן ירוויחו מבחינה כלכלית".

על פי החשד, השיטה מתוכננת לפרטים הקטנים ביותר החל מהתקשורת עם הנשים, דרך הגעתם לישראל ועד להעסקתן בזנות. "הוא מציע להן להגיע לארץ למעשה באמתלה של טיול, באיזושהי קבוצת תיירות", מסבירה הקצינה. היא ממשיכה ומפרטת: "הוא מנחה אותן למחוק את כל התמונות הפרובוקטיביות מהטלפון ומסביר להן שלא להגיע לארץ עם קונדומים מראש, כדי שזה לא ייתפס במזוודה". רפ"ק אמסטר ציינה שהבנות מתבקשות לטייל עם קבוצת התיירות במשך יום-יומיים ובשלב מסוים אוספים אותם מנקודת מפגש שקבעו.

"שלחנו חוקרים למדינה שבה פעלה הסוכנת, וכך התחילה החקירה הפיזית מולה"

על פי המשטרה, החקירה נפתחה בעקבות מידע שהועבר באמצעות מערך התיאום המבצעי בחטיבת המודיעין ונציג משטרת ישראל ברוסיה. היא התנהלה במשך חודשים באופן סמוי בארץ ובחו"ל, ובמהלכה הופעלו שתי סוכנות מקומיות בחו"ל.

במהלך השיחה היא הסבירה כיצד התנהל שיתוף הפעולה של החוקרים הישראלים עם הסוכנות המקומיות שפעלו בחו"ל: "בשלב הסמוי שלחנו חוקרים שלנו למדינה שבה פעלה הסוכנת, וככה למעשה התחילה החקירה שלנו פיזית אל מול אותה סוכנת". את שיתוף הפעולה, היא הסבירה, ביצעו יחד עם מחלקת תיאום מבצעי, קשרי חוץ ונציגים שפרוסים ברמה הבין-לאומית.

בראש החקירה חשודים שני גברים

במרכז החקירה עמדו שני חשודים, תושב באר שבע בשנות ה-30 לחייו ותושב אילת בשנות ה-40 לחייו. לפי אמסטר, אחד החשודים הפעיל כשש נשים שכבר שהו בישראל, ובמקביל נעשו ניסיונות להביא נשים נוספות. היא הוסיפה שחלק מהנשים שתוכננה כניסתן, לא עברו את ביקורת הגבולות.

בשלב שבו הפכה החקירה הסמויה לגלויה, אותרו ארבע נשים פעילות. היא סיפרה כי הן גרו בכמה מקומות בארץ ובסוף השבוע התרכזו בעיר שבה הן עבדו, שם היו להן דירות שהן השכירו. בהקשר לכספים שבהם עסקו החשודים, סבורה המשטרה שהיקפם התקרב למיליון שקלים באופן כמעט וודאי, אך קיימים חשדות שהסכומים היו גדולים יותר.

"זה פוגש אותי גם כאישה וגם כאימא"

רפ"ק אמסטר הבהירה כי היחס אל הנשים היה כאל קורבנות ולא כאל חשודות. מבחינתה, השיחה איתן הייתה החלק המשמעותי והחשוב בחקירה: "השיחה היא שיחה מאוד אמפתית, מתוך הבנה שהן קורבנות. אנחנו מקשרים להן גם את הרווחה, כי הן זכאיות, במידה שהן מעוניינות, לצאת למקלט ולקבל סיוע מהמדינה".

היא ציינה שהיה חשוב לה באופן אישי לשבת עם כל אחת מהקורבנות, לא כחלק מהטיפול בתיק, אלא כדי להבין כיצד היא יכולה לסייע להן ולהסביר שהרווחה יכולה לסייע. "זה פוגש אותי גם כאישה וגם כאימא", היא משתפת וממשיכה: "חלק מהעוסקות בזנות הן אימהות, ועושות את זה כדי לכלכל את הילדים שלהן בצורה הטובה ביותר שהן חושבות שהן יכולות".

היא הסבירה שהנשים המעורבות סירבו לעבור למקלטים שהוצעו להן. אחת מהן היא אזרחית ישראלית, שתיים נוספות נמצאות בהליכי הסדרת מעמד ועם האישה הרביעית נותק הקשר לאחר החקירה וכעת המשטרה והרווחה לא מצליחים לאתר אותה.

התופעה ארצית ואינה נתפסת כאירוע חד-פעמי, הבהירה. לדבריה, המשטרה עוסקת בנושא הזה מסביב לשעון. את השיחה היא סיימה בצער על המקרים הרבים שמתרחשים: "בסוף זה כואב, זה פוגש אותך בבטן הרכה".